בננות - בלוגים / / שלח אותי להסתר
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

שלח אותי להסתר

רגע לפני החג היורד עלינו, בין השמשות, שיר מתוך "שירי אורפאה" (2000) שיוצא עכשיו ב"שביעית". גמר חתימה טובה לכולכם.

שלח אותי להיסתר

 
 
שְׁלַח אוֹתִי לְהִסָּתֵר בְּנַחַל כְּרִית הַבָּא אֶל הַיַּרְדֵּן
בְּמָקוֹם חֲסוּךְ דִּבּוּר שְׁלַח אוֹתִי לְהִסָּתֵר
בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כָּרֵת.
וְהַיֹּבֶשׁ יַעֲשֶׂה חֲרִיצִים בְּעוֹרִי וּלְשׁוֹנִי תִּדְבַּק לְשִׁנַּי
וְיִהְיֶה סִימַן תַּעֲנִית שֶׁצִּוִּיתָ עָלַי
 
שְׁלַח אוֹתִי לְהִסָּתֵר
עִם הַנְּחָשִׁים וְעִם הָעוֹרְבִים
וְעִם הַצְּבָאִים שֶׁמַּבָּטָם תָּמִים, יָמִים
עַד שֶׁיִּמָּלֵא מָטָר בְּהַר מֵיתָר
 
שָׁם יִמְלְאוּ יָמַי לְהַבְחִין
בֵּין חֵטְא לְעֹנֶשׁ בֵּין חֹל לְקֹדֶשׁ
כִּי מָלְאוּ יָמַי בַּחוֹל וְחוֹל וְעֹבֶשׁ
עַד שֶׁיִּמָּלֵא מָטָר בְּהַר חֶבְרוֹן
 
וְיָבוֹאוּ הַמַּיִם בְּשִׁטָּפוֹן אֶל הַיַּרְדֵּן
בַּמִּדְבָּר הֵן נוּכַל לְדַבֵּר וְלִקְרֹעַ,
וּלְהַבְחִין בֵּין בָּמוֹת הַבַּעַל לְבָמַת הָאֵל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

4 תגובות

  1. שיר יפה, כתוב טוב, עם ניגון פנימי וחיצוני; ולי די עד לשורה "עד שימלא מטר בהר חברון" – ובכלל.

  2. יש בשיר את המאבק, את העיורון יש להבחין בין חטא לעונש בן חול לקודש.
    כניראה שמיזה החיים עשויים מהמעגליות הזאת
    שנה טובה
    טובה

    • שנה טובה לך טובה. על השאלה ממה החיים עשויים, אנחנו לא נלאים מלשאול ולענות, עד כדי עינוי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן