מתוך "אין לי מקום" בסדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד . אסופת "שביעית". לטובת הדיאלוג שנוצר בעקבות פרסום חלק מהשיר
שָׁלֹש דְּרָכִים לִקְבֹּעַ
טֶרִיטוֹרְיָה:
לְהַשְׁתִּין לְדַבֵּר וְלִקְבֹּר
שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת בְּשׁוּלֵי הָעֵמֶק מְשַׁנֶּה אֶת הַמִּלָּה
בָּהּ תַּעֲשֶׂה דִּבּוּר
שְׁבִי הַשְׁתִּינִי וְחַכִּי לְיַד הַצָּהֹב עִם הַלֵּב הַגַּרְעִינִי
לְשָׁם אָבוֹא. אֲנִי הוֹלֵךְ אַחַר נוֹזֵל הָעוֹבֵר אֶת הַגּוּף
מִפֶּה לְפֶה
אֶעֱשֶׂה לְךָ דִּבּוּר
הַמּוֹסִיף פָּנִים לִמְצִיאוּת כְּאוֹמֵר:
בּוֹא לִפְנֵי שֶׁיִּשָּׁפֵךְ דָּמֵנוּ עַל הָאֲדָמָה
הַיְחִידָה שֶׁאָהַבְתָּ
זוֹ שֶׁמִּתַּחַת לְלִבַּת הַצָּהֹב
וְאַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַסֶּלַע מִמְּקוֹמוֹ
וְלֹא יֵעָקֵר זַיִת מֵרְגָבָיו
קְבֹר אוֹתִי, עֲשֵׂנִי עָפָר לְרַגְלֶיךָ
לִקְבֹּעַ טֶרִיטוֹרְיָה
ג
לְהִפָּרֵד בְּלֶכְתִּי בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי
מֵהַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה לְלֹא לְחִיצַת יָד
אֵימָה אֲיֻמָּה
תִּרְאֶה אֵיךְ אֲנַחְנוּ חוֹפְרִים בְּאֵרוֹת
בְּתוֹךְ הַמִּלִּים שֶׁהִשְׁאַרְנוּ עַל הַמִּשְׁטָח בַּמִּטְבָּח
חַסָּה, בָּצָל, חָצִיל וְסַכִּין, לֶחֶם וּבָשָׂר וְגֶפֶן וּתְאֵנָה
בֵּין הַשִּׁיטִין אַתָּה
חוֹפֵר וְחוֹצֵב בַּגּוּף הַשֵּׁנִי
וְדָשׁ בּוֹ כְּזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר
כְּמַבְטִיחַ לָנוּ נֵר
לְהָאִיר אֶת הַלַּיְלָה הַמֵּת
חוה, מזל טוב להולדת הבן.
חגית, תודה רבה ואת מוזמנת לברית המלה , עוד תקבלי הזמנה.
אהבתי (ומוסיפה אחילויי).
חוה, כאן כבר ניתן להבין יותר על כוונתך- על הדרכים לקבוע טריטוריה…
האישי והלאומי שזורים בשיר באנרגיה מתריסה. הבטן מתכווצת בין השיטין.
כמו בחיים האישי, הלאומי והאוניברסלי, חבוקים אלה באלה.
איזה שיר נפלא וחזק חצוב באדמה{אני קבעתי לעצמי טריטוריה בשלושת הדרכים הנל}
תודה רבה. ..