החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן

  בעקבות הפוסט של אומי היקרה "מה בין כסף וזמן", שבו היא מתארת בצורה מדויקת ויפה את חיי היום-יום של כולנו בקשר לזמן ולכסף.      המילה "זמן" כמו העירה בתוכי אזכור כלשהו ששוטטה לה בנבכי המוח. במהלך שנים רבות היו לי בעיות נוראיות עם עניין הזמן. בתחילת חיי חשבתי שהזמן דוהר לו בנחת רוח בתוך המסגרת הזכוכית שלו ואני ...

           עד שעלינו ארצה כשהייתי בגיל שתיים עשרה, נותרו חקוקים בזיכרוני דווקא החופשים הגדולים בדרום צרפת ואף פעם אחת בספרד במחנות הקמפינג. היו אלה הימים הטובים. חופש של ממש. ההכנה לחופש הקיץ של חודש וחצי הייתה כמו העברת בית. העמסת כלי אוכל, סירים, סדינים, תרופות, משחקים, בגדים, כיסאות ושולחן מתקפלים, בקיצור חצי תכולת הבית בתוך הקרוון ...

  בעקבות מצעד התרגומים שהקים רונן, שלדעתי האישית רעיון מבריק,  התחשק לי פתאום לתרגם שיר אחד מהתרבות הצרפתית (מעניין למה!) אני אישית נורא אוהבת את השירים של ג"אק פרוור. מי שירצה בין המשוררים הגאונים של הבלוג לעבד את השיר למקצועי יותר –  מוזמן בחפץ לב.  (מתוך פָּארול – דיבורים של ג"אק פרוור)  אני כפי שאני כך נולדתי כשמתחשק לי לצחוק ...

           ישבתי מול הרופאה ואצלה התארח רופא שוודי, מתמחה אף הוא במלפורציה וסקולארית, בעברית צחה עיוות כלי דם. כן, זה שם המחלה שלי, איתה נולדתי ואיתה גדלתי ואיתה אתבגר ואאלץ להתגבר. אחרי שהרופאה בחנה את הצילומים של הבדיקה האחרונה והצילומים האחרים, היא הסבירה באנגלית לרופא המתארח על הבעיה המסובכת שלי. ריאתי כיצד היא עיוותה את פניה. ...

     כאשר הכאב פולח את היד כמו זרם חשמלי שנשפך לאורכה של יד ימין, לא הדאגה מושלת בתוכי באותו הרגע, אלא האי יכולת הזו לחשוב בבירור כמו ניצבת ממולי עננה עכרורית של ערפול חושים. דרכה אין אני מסוגלת לראות דבר חוץ מהכאב, הכאב…רק הכאב. ללא בכי, ללא דמעה אפילו לא אחת קטנה ומלוחה. כלום. וואקום מוחלט בגופי ובנשמתי.    הדבר ...

שלום רב לכל אנשי הבלוג אני פונה אליכם לבקשת סיוע על חומר הכלורופורם. לקראת הסיפור הישן-חדש שאני כותבת קצת הסתבכתי עם חומר הכלורופורם. על אף חקירה חובקת-כל באינטרנט ובספרים, טרם קיבלתי את כל התשובות, שיענו לדרישות הסיפור של הספר. השאלות שלי נוגעות בפן הרפואי והפתולוגיה. למי שיש לו רעיון או דעה להעביר לי, אשמח מאוד.  אני רוצה להודות בפומבי לכל ...

        סליחה לכל הכותבים אם לפעמים אינני מסוגלת להגיב על הפוסטים שלכם במידי.      שעות ארוכות אני בוהה מול הדף הריק של המחשב, וכותשת במוחי איך לכתוב את מה שמעיק עלי. ביום שישי הזה יש לי טור בבית חולים, ואולי נצליח לגבש דעה על מה נעשה או לא נעשה על פי הבדיקה האחרונה שביצעתי בקשר לבעיה הרפואית, ...

           כתבתי בגוף שלישי כדי להקל על עצמי להתמודד עם מצב בריאותי. המרחק הזה ביני לבין גוף שלישי מסייע לי להביט במצב בפן אחר.       תקופות של שפלה בבריאות היא זו שתמיד מדאיגה. תחושה זו של חוסר-אונים וחוסר-ישע מהולה בבלבול וחוסר ריכוז – מדרבנים אל המאבק, להילחם למען הישרדות החיים. הגוף משתוקק לחוש טוב יותר ...

       משפחה יהודיה אדיבה וטובת-לב מג"נבה הזמינה אותי לשבת בביתם כדי שאוכל לנוח. הכרטיסים לרכבת ביום חמישי היו בתוך התיק יחד עם הפספורט, המזוודה כבר מוכנה ונעולה. אז חשבתי בתומי שאדיף להזמין מונית שתיקח אותי לתחנה, הרי שהעליות והירידות במדרגות של מטרו לא הכי.. הכי נחמד.    כולי התרגשות כילדה קטנה שזה עתה הבטיחו לה צעצוע, את המונית ...

    בשל מצב בריאותי הקצת לקוי של התקופה האחרונה,  חוסר ריכוז מוחלט, בילבול,  ההשארה והכתיבה הם כרגע ממני והלאה…. אצטרך להיעדר לתקופה. איתכם הסליחה.