החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
הרבה חושבים, שציפורים נועדו כדי לאוכל וללכלך ללא יכולת להחזיר איזשהו אות של תודה. בשלושת החודשים האחרונים שנאלצתי להישאר שוכבת במיטה, מאז התחיל החורף הקשה פה באירופה, גיליתי עולם ומלואו. הציפור אינו סתם כדור נוצות צבעוניות שמצייץ וממלא את העצים והשיחים, אלא שהוא יצור עם נשמה, עם אופי איתן ועיקש. לא שונה מבני אדם, בעל חוש טבעי מיוחד להישרדות.
ציפורים מרגישים כשאוהבים אותם או להפך, אך ברגע שהם מבינים שמתקני האוכל מיועדים להם לא כדי להרעיל אותם או לצוד אותם, זהו פתיחה לקשר הדוק של כבוד הדדי. תקופה של שלושה חודשים חורפיים מושלגים מספיקים כדי לקבל בחזרה את אמונתם. וכל השאר הינו עניין של קראית שפת גוף.
פעמים רבות קורה שציפור דרור, בעל כנף לא יותר גבוהה מכף יד של אדם, מחפש במבטו את תשומת ליבי ואז בראשו מסמן לי שהבקתה מעץ לגרעינים ריק לגמרי. עורבים אירופאים שמסובבים את ראשם ימינה ושמאלה בחיפוש אחר מבטי, מבעד לוילון, הולם על המשטח מאלומיניום המרעיש עד שקולט את תשומת ליבי או עומד על המאחז וצועק ואז עף לדרכו, לא רחוק מידי, אל העץ שממול, עד שמגיחה דמות אנושית ממלאה את הצלחת בקרוקטים לחתולים.
הקשר המתוק ביותר הוא בפריז. תליתי על מאחז המעקה כדור אוכל בתוך רשת פלסטיק לאפשר לציפורים הקטנים ביותר להיתלות עליו ולאכול ראש למטה, ראש למעלה בגמישות יוצאת מן הכלל. ירגזים כחולים מהודרים פחות חששנים, באים אוכלים והולכים. לעומתם הירגזים המצויים צהובי-נוצות, כיפה שחורה ופס שחור חוצה את החזה הוא סיפור אחר לחלוטין. כשהוא מגיע, אני שומעת אותו וזאת בזכות שירתו: "טטררילי, טטררילי", לפעמים "פיג פיג פיג פיג", אז נאחז על המעקה או על הקיר החיצוני של הבניין, מחפש אחר מבט פיזי בקריאות טטררילי, טטררילי, ואז על פי מקום הימצאותי מחליט אם לאכול או לחזור מאוחר יותר. הירגזים קטני-קומה מהדרורים, לא חוששים ללכת מכות גם עם גדולים ממנו, ישנים בתוך תיבות דואר גם אם אין בהן את כל הנוחיות ללינה.
ובחזרה למסעדה הפתוחה עשרים וארבע שעות בימימה בבית רוזן, באים הסועדים הקבועים וסועדים מזדמנים. מחודש פברואר מבקרים שחרורים אוכלים קרוקטים וצימוקים, אדומי-חזה, בזבוזים אירופאי. למהלך תקופה של שבועיים ביקרו להקת זרזירים ומאתמול באים להקת חורפיים מורעבים ומקסימים.
ציפור אינו מסוגל לומר תודה במילים, אבל עצם שהם בוטחים באדם הינו התודה המרגש והנוגע ביותר ללב. ולגבי חיי הפרטיים נוכחותם מעודד אותי בעיקר מתחילת חודש ינואר, שמצב היד שלי החמיר ומחמיר עוד. האנרגיה שלהם ותסיסת חייהם מספרים לי שישנם חיים מעבר לחלון, עולם. להתעודד ולא לוותר. אני כנראה עומדת לקראת ניתוח מסובך, שמחכה בכיליון עיניים כי הכאב כבר מוטט אותי לגמרי. אוכל להודות לבעלי, לכל המעודדים אותי ולציפורים שנוכחותם מעניקים לי כוח להמשיך הלאה….
יעל רוזן-בר שם
יעל, את מרגשת בגישתך החיובית וביכולתך לשאוב כוח מהציפורים. דווקא כשאת מרותקת למיטתך את מצליחה להזדהות עם יצורים כאלה מעופפים ומסמלים את החופש (אבל גם שבריריים). את נהדרת. חזקי ואמצי.
תודה רבה לי על תגובתך. תודה על העידוד ועל המילים היפות.
בעלי אומר לי שאני נדבקתי חזק מאוד בווירוס הציפורים. לפעמים נראה שהוא קצת מקנא.
אם תעוף הציפור –
מה איכפת לו לים
נשמע כמו סוג חיובי של קנאה… 🙂
יעל, מרגש מה שכתבת על הציפורים שעולמם הקסום-המיסתורי והמופלא ממלא אותי תמיד פליאה והשראה
היי משה, תודה רבה.
אילו היית יכול, גם אתה הייתה מסכל עליהם שעות?
יעל, היו זמנים שהסתכלתי שעות וימים על ציפורים – הייתי צפר חובב ובין היתר שהיתי תקופות במקומות קסומים, בין היתר שבועיים על האי טיראן בסיני לצפייה בעופות מים ושאר ציפורים – אחת מהציפיות שלי בתכנוני העתיד הוא לחזור אל העונג הזה ואולי בסוף להיות בעצמי ציפור:)
משה, לידך קטונטי.
כנראה יש לך אוסף תמונות מדהים של ציפורים, ובהחלט מאחלת לך לחזור לתחביב הצפרות.
אגם למן בז'נבה שורץ חיים גם בחורף וגם בקיץ. נקשרתי אל השחפים ותוהה איזה ציפור מדהים הוא. עופות מים מדהימים.
תודה רבה משה.
משה, ידעתי ששכחתי לכתוב משהו הקשור לציפורי מים בז'נבה.
שוויץ כמו ישראל הן מדינות "צוואר הבקבוק", משמשות לציפורים הנודדים מקום לנוח ולאכול, ואז להמשיך הלאה.
מקומות מעניינים ביותר.
יעל
איזו התבוננות רבת קסם יש לך ביצורים העדינים האלה : "ראיתי ציפור רבת יופי , הציפור ראתה אותי"
קשה לקרוא על סבלך אני מאחלת לך שיהיה לך הרבה כוח,רפואה שלמה ושב"ה יצליח הניתוח ב 100%
אמן כן יהי רצון
תודה רבה ריקי
נפלאות הציפורים, נפלאה גם את
תודות וברכות לך ולציפורים באשר הן
ונפלא מאד גם שם רשימתך זו
דומני שלא היה ב'ברכות' כדי הדגשת איחולי להחלמתך המלאה והמהירה
תודה רבה בשם ג', הברכות שלך נגעו לליבי.
יעל, יש משהו משמח בעצם העובדה שציפורים עפות, בנצחון על הכובד, במעוף הגוף והרוח. מאחל לך שתמשיכי להגביה עוף למרות ייסורי הגוף.
אמיר, תגובה מאוד מעניינת, הרי "כשחזרתי" לצרפת אחרי 24 שנים של חיים בארץ, הייתי בטוחה שהכאב לא יוכל לעבור איתי את האוקיינוס.
אולי באמת בתת-המודע אני רואה בציפורים כשחרור לכאב.
תודה רבה על התגובה, אמיר יקירי.
http://www.mp3music.co.il/Lyrics/2437.html
השיר הנפלא "יש לי ציפור קטנה בלב" צוהל בליבי, ופתאום נהפכתי לנוסטלגית.
תודה רבה אהוד על הקישור.
משל טהור ליכולת שלך לעוף מעל הקשיים ולהביט בהם מלמעלה והם ייעלמו.
אמן מפיך לשמים.
תודה רבה איציק, ברכה מרגשת.
החלמה מהירה ,יעל ,התיאורים שלך מעידים על הנשמה הגדולה שאת, שיודעת לנסוק למעלה אף שגופה מכאיב לה כל כך
תודה רבה חנה.
לגמרי, יעל. אני למדתי שציפורים, וגם תרנגולות, לא רק שהם מלאי אהבה, אלא גם חכמים מאוד, וזאת בעקבות תרנגולת שהזדמנה לחצר ביתי המשותף וגרה בו שלוש שנים, ואירוע מרתק שקרה לי עם עורב. כה היטבת לכתוב על הבריות הנהדרות הללו.
תודה רבה יעל,
מחמאה שמגיע ממך על הכתיבה והתיאור מעודדת ונוגעת ללב.
איחולים לספרך החדש. עלי והצליחי. מגיע לך הטוב ביותר.
יעל יקרה,
יש לך נשמה כל כך גדולה.
גם הקטע הזה מאד יפה ונגע לליבי,
את בורכת בהרבה מתנות,
מקווה שתרגישי יותר טוב גופנית.
באהבה.
תגובה מאוד מרגשת. תודה רבה רונית
ההיפתחות שלך ליצורים אחרים והתיאור של ההיפתחות מלא אופטימיות, משרה אופטימיות
תודה רבה נועה על התגובה האופטימית. עם-כי שמחתי גם לעזור.
רפואה שלמה יעל. בלב את ציפור ובנשמה את עפה. חזקי ואמצי.
אמן ואמן. תודה רבה אביטל היקרה.
יעל שלום,
מאוד יפה תארת את הקשר שלך לציפורים
שאת רואה אותן מהחלון.
אני רואה אותן מהחלון בירושלים, שולחת
לך החלמה וחזרה מהירה לשיגרה.
דליה
יעל שלום,
מאוד יפה תארת את הקשר שלך לציפורים
שאת רואה אותן מהחלון.
אני רואה אותן מהחלון בירושלים, שולחת
לך החלמה וחזרה מהירה לשיגרה.
דליה
יעל שלום,
מאוד יפה תארת את הקשר שלך לציפורים
שאת רואה אותן מהחלון.
אני רואה אותן מהחלון בירושלים, שולחת
לך החלמה וחזרה מהירה לשיגרה.
דליה
יעל שלום,
מאוד יפה תארת את הקשר שלך לציפורים
שאת רואה אותן מהחלון.
אני רואה אותן מהחלון בירושלים, שולחת
לך החלמה וחזרה מהירה לשיגרה.
דליה
תודה רבה דליה. שלחתי לך ציפור למסור לך דרישת שלום בירושלים.
יעל יקרה, סחפת אותי לעולם אחר, בפוסט הזה, רחוק כל כך ממה שכרגע מטריד את מנוחתי. תיאורייך פשוט מלאי רוח ומעוף. נהניתי כל כך לקרוא ומחזיקה אצבעות ולב לרפואה שלמה ותפילות שלא תדעי מכאוב. אני לא יודעת מתי פרצה המחלה שלך, ותוהה הרבה אם החמלה ועדינות הנפש שאת מגלה קשורים לזה או לא. מכל מקום את נדירה ביכולתייך להכיל את צרכי היצורים הקטנים החיים לצידנו.
שלום איריס, תודה רבה על המילים היפות.
מחלת ילדות, שהחמירה בשש השנים האחרונות ואילץ אותי לעזוב את עולם העבודה, את הארץ ואת משפחתי.
אוהבת אותך על שאת אוהבת ציפורים, מאכילה אותם, מתבוננת, עוקבת. מרגישה וחווה כל מילה שכתבת. תרגישי טוב, ובהצלחה.
תודה רבה לבנה.
אני מאושרת שזכיתי באהבתך דרך הציפורים.
יעל, את מרגשת מאוד בכתיבתך
תודה רבה חני, מחמאה כזו מפיך עושה טוב על הלב.
ציפור אינו מסוגל לומר תודה במילים
שהכאב יעוף
חג דרור משממח לכם
ושתדעו
למצות
את האושר
🙂
תודה רבה אבנר