החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
בין עץ אשוח מקושט לקראת חג המולד לעץ צפצפה, שבמקום עוולה, שלשלאות של אורות לבנבנים, אתמול הציבו היהודים חנוכייה בגובהו של עץ. אנשי חב"ד תכננו אירוע זה, נדיר, בכיכר העיר, גלוי לעיני כולם והכל.
קישוטי חג המולד בחנויות ובחוץ ממלאים את הלב באושר, מחממים את הכפור, השלג שהיום כיסה את העיר במרבד לבן, צחור, זך. על אף הכפור הנורא, שחודר היישר לעצמות, הרבה יהודים נוכחו אתמול בערב להדלקת נרות חנוכה בפומבי. וזאת בנוסף לנרות שכל אחד ואחד מהמשתתפים החזיק לגובה הראש, לשלום העולם, אחווה ורעות בין העמים. אחר-כך כמסורת השוויצרית והיהודית, חילקו סופגניות ויין חם.
האירוע היה יפה ומרגש באשר הוא, אך פניהם חרושות דאגה של כל הנוכחים העבירה תחושה לא נעימה, משהו שמתקרב לחוסר ביטחון. כן, אחרי ההצבעה בשוויץ נגד מסגדים נולד מתח מסוים בין האנשים, בין העמים. ההסכמה של רשויות הקאנטון של ג'נבה להדליק נרות חנוכה לא הייתה אחרת מאשר להראות לכל העולם, שהנה אין להם שום בעיה עם הדתות. אך היעדרותם של השוטרים במקום הייתה מעשה חסרת-אחריות מצידי אנשי הקאנטון. למעשה, ברוך ה', הכול עבר בשלום ובשקט ולא היה איש שהפריע, מחה בידו או אמר מילה לא במקומה כמו הכול ברור מעליו.
הייתה זאת הפעם הראשונה שהשתתפתי באירוע כזה בחו"ל. לא הצטערתי. חשתי קצת בבית בחוץ לארץ עם כל היהודים, שהאמן יצא היישר מהקרביים אל שמי השמיים.
הייתה זאת הפעם הראשונה שהשתתפתי באירוע כזה בחו"ל. לא הצטערתי. חשתי קצת בבית בחוץ לארץ עם כל היהודים, שהאמן יצא היישר מהקרביים אל שמי השמיים.
ואם כבר הינו במרחק שני צעדים מהאגם למן, למרות הקור הנורא, הלכנו לאחל לילה טוב לברבור, מצונף ככדור לבן שזרם עם הקפריזות של הגלים והביזה, ראשו קבור בתוך הנוצות. למשמע קולותנו הרים את הראשו באדישות, פיהק וחזר לישון.
חג חנוכה שמח (מה שנשאר ממנה), ברכה, הצלחה ויצירתיות.
יעל רוזן-בר שם
חמודונת כמה יפה כתבת. והברבור מצנהג כמו החתולים שלי, יודע שהוא רצוי. כמה שמחה שיש לך בן זוג לאהבות שלך ולחיים.
חנוכה ליד אגם, חג אורים בארץ המקדירה פניה לבני דתות אחרות . כשאזרחים ומשתתפים חשים שהמשטרה הפגינה חוסר אחריות בחוסר נוכחות. מביך למרות היופי ןהאסטטיקה…
תודה רבה מירי, התגובה שלך חיממה את ליבי.
הפינוקים והאדישות של החתולים / ברבורים – נכון שזה מתוק. הם נקשרים לאדם מיכוון שהם מרגישים רצויים ומטפלים בהם.
רותי היקרה, תודה רבה על תגובתך.
היעדרותם של השוטרים הרתיעו אותי ואת שאר היהודים אומנם, כי בדרך כלל לאן שלא הולכים היהודים, שוטרי-שמירה הולכים איתם.
וזה בנוסף לשמירה של עצמנו.
פוסט מעניין יפה ומרגש.
מעביר את הפחד , התקוות והיופי.
חג- מואר
לאביטל
תודה רבה, וחג שמח.
מרחיב את הלב,יעל, והסוף הברבורי נתן גימור יפיפה לבן
תודה רבה חני, התגובה שלך מחממת את הלב.
יעל יקרה,
מעבר לכתוב, שמאד קרוב אל ליבי, יש בכתיבתך שורות של שירה צרופה, פשוט מקסים.
ואולי את תעני לי על השאלה שמטרידה אותנו כבר כמה זמן. לאן נעלמים הברווזים בחורפים המושלגים האלה?
האווזים והעגורים, אני יודעת, עפים אל ארצות החום.אבל הברווזים לאן? לפני ימים אחדים טיילנו פה ליד האגם, והם פשוט נעלמו.
איריס היקרה, רוב הברווזים (הברכיה) עפים אל הארצות החמות בגלל האוכל (לא בהכרח רחוק). בשוויץ הם צריכים רק לעבור את הגבול לדרום צרפת כי שם חם יותר.
אך ישנם מקומות כמו האגם למן שרבע מכלל הברווזים נשארים, כי אוכל יש במהלך כל השנה. בשוויץ לחם יבש נועדים אך ורק לעופות האגם.
צוללנים, מרגונים, טבלנים (סוגים של ברווזים-אווזים) מגיעים אל האגם מארצות הקרות יותר, בנוסף לשחפים.
האגם הומה בציפורי מים כמו בקיץ. בימים הקרים ובלילות הם מוצאים מחסה בסירות עגונות, מתחת לגשרים, ומקום שהוכן להם במיוחד מוגן כדי לישון ללא חשש.
חוץ מזה, הציפורים באופן כללי אוכלים המון במהלך השנה לקראת הימים הקרים.
אני מקווה שעניתי לך על השאלה.
תודה רבה איריס על התגובה מחממת את הלב.
ענית גם ענית, יעל יקרה. תודה רבה.
נהנה לקרוא את חוויית החג שאת מתארת משווייץ. כותבת יפה, מתארת סביבה של ניכור ואנשים המתקבצים סביב נרות החנוכייה כדי להתחמם.
רציתי לשאול אותך האם לדעתך החשדנות בשווייץ כלפי מהגרי צפון אפריקה (הצבעת המסגדים) תקפה גם לגבי יהודים, או שבעקבות השואה שודרגנו למגרה אחרת? חג שמח.
נעם, תודה רבה על התגובה והמילים היפות והמעודדות.
לגבי שאלתך: אחרי שיחות עם כמה מקומיים, נעשה אסוציאציה בין מסגד לבין טרור על אף שאין קשר ביניהם.
אם-זאת אנטישמיות ממשיכה להתקיים במדינה זו. רוב האנשים בעלי השפעה, בעלי הון של המון אפסים אחרי ה-1, מנהלחי בנק, בעלי מסעדות, חנויות ענקיות וכו' שייכים ליהודים, וזה כמובן מעורר קנאה גדולה.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
לשואה אין כלל משמעות. לא אוהבים את היהודים ולא משנה מה עבר עליו.
בינתיים היהודים הם אלה שמחזיקים את המדינה עשירה זו, בעלת מעמד מכובד. עם-זאת לא כל היהודים עשירים הם.
אני מקווה שעניתי על שאלתך.
תודה רבה
דווקא לא היה אכפת לי בכלל להיות עכשיו כמה ימים בשוויץ, למרות הקור.
יפה תיארת.
תודה רבה איציק היקר,
כמות התיירים שזורמים פה ובפריז במהלך כל השנה מדהימה.
ליעל, אני קוראת את הרשימה ומבינה את התרגשותך. לדאגה המתעוררת בעקבות הדלקת נרות חנוכה בחוצות ג'נבה, יש תשובה אחת ברורה, אין תשובות אחרות.
לבנה, אני בהחלט מסכימה איתך.
אין כמו ארץ ישראל למען ביטחון היהודי.
תודה רבה.
יעל, זה אולי המקום לציין שבעיר התחתית של חיפה קימת בחודש דצמבר מסורת של חגיגת החג של החגים המשותפת לבני הדתות המוסלמית הנוצרית והיהודית. ומה שמאחד את בני שלוש הדתות הוא עשייה תרבותית ואומנותית לצד אכילה וקניות.
אם הדבר היה תלוי באומנים במסעדנים ובסוחרים – כבר מזמן היה גר זאב עם שישליק כבש ונמר עם צלי טלה ירבץ
-חג אורים שמח (אם אפשר, בלי 'לעת הכין מטבח מצר המנבח').
-צום קל (ברכה בדיעבד לרגל הראמאדן).
-תכלה שנת הכספים וקללותיה , תחל שנת צמיחה ופריחה
ואימרו אמן, סחתיין והללויה
צ.ל. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ…
תודה רבה אהוד.
זה בהחלט מה שנקרא לכבד ולאהוב את הזולת. מאוד מרגש.
תמיד אמרתי שהפוליטיקה היא הגרעין הלא כל כך טרי בכל המערכת, והחיים של מיליוני אנשים תלויים בה.
יעל
כל כך יפה תיארת את הברבור ואת האוירה
בז'נווה
ברררר….קר שם עכשיו בחוץ
חג שמח שיהיה לך
קר בחוץ וחם ומאיר בלב 🙂
תודה רבה ריקי.
חורף עומד בפתח, גם אם השלג הקדים אותו במקצת.
חנוכה שמח לך, יעל. אין כמו אגם ז'נב ובכלל האיזורים הפרנקופוניים של שוייץ נעימים יותר. אולי היעדר השוטרים הוא דווקא סנונית שמבשרת משהו טוב.
היי אמיר, תגובה כלבבית, תודה רבה.
אין באמת כמו יופי הטבע באופן כללי, ואני מודה שהקנטון פראנקופון עשיר מאוד.
הסתיו היה מהמם, שאף פעם לא ריאתי.
מבינה לליבך. חג שמח!
תודה רבה אומי היקרה.
הי יעל, את כותבת על חנוכה ואני נתקעת במחשבות על העץ המקושט והמואר הזה של חג המולד, הירוק המקושט באורות צבעוניים והסבא החביב עם המתנות…יש יהודים שפשוט קוראים לו חנוכה בוש ולצידו מדליקים חנוכיה. השילוב הזה נראה לי מצחיק ומתוק.
היום בנר שביעי מאחלת לך חג אורים שמח והרבה אור בכל הימים.
היי סיגל, אני עונה קצת באיחור.
תודה רבה על התגובה. בחו"ל קוראים "אבא חנוכה" עבור הילדים היהודים.
פעם הייתי בבית, אבא יהודי, אימא גוייה. ליד עץ האשוח ופסל מריה הקדושה חנוכייה דלוקה.
האמת היא שעד היום אינני יודעת אם לצחוק או לבכות.
כל כך טוב לשמוע איך חוגגים ב'גלות'!
הצלחת להעביר גם את מה שמחמם לב וגם את מה שמכווץ אותו.
יש לי ברבור כזה בנחל דן, מכירה אולי את הברבורים הלבנים והשחורים ליד מסעדת "דג על הדן"?
היי סבינה, תודה רבה על התגובה וסליחה שאני עונה באיחור רב.
הברבורים שאני מכירה הוא המצוי, נקרא גם השתקן. בפריז פגשתי את הברבור השר, ככשאלתי אותו בשלומו הוא ענה לי: "גלו, גלו, גלו…."
הברבור לבן-שחור לא פגשתי, אך יהיה נחמד לשמוע עליו.
חנוכה שמח, יעל.
הודות לתיאור שלך אפשרת גם לי להיות שותפה להדלקת הנרות המיוחדת שתיארת.
הפוסט שלך מוכיח עד כמה השייכות לעם היא עמוקה. והערב נר שמיני! הרבה אור ושמחה:)
תודה רבה חני, דברייך נוגעים ללב.
salut yael j'espere que tu va bien et que ton mari va bien.
je voulais simplement te dire que j'ai essayer de te joindre a travers tes parents pr t'inviter a mon mariage mais je n'ai pas reussi malheureusment.
je me suis marier le 15 decembre b"h…
je pense bcp a toi et j'espere avoir des bonnes nouvelles tres prochainement
je t’embrasse