החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
בשל מצב בריאותי הקצת לקוי של התקופה האחרונה,
חוסר ריכוז מוחלט, בילבול,
ההשארה והכתיבה הם כרגע ממני והלאה….
אצטרך להיעדר לתקופה.
איתכם הסליחה.
החיים בצמד...
בשל מצב בריאותי הקצת לקוי של התקופה האחרונה,
חוסר ריכוז מוחלט, בילבול,
ההשארה והכתיבה הם כרגע ממני והלאה….
אצטרך להיעדר לתקופה.
איתכם הסליחה.
היי יעלה.
תרגישי טוב !!
אם את רוצה קצת לדבר או לחלוק,
אשמח במייל האישי שלי.
רונית.
רפואה שלמה
יעל יקרה
תרגישי טוב
יש לך גם את המייל שלי
אם יש לך כח תכתבי
תהיי בריאה!
מירי
תודה רבה לכולכן, טוב-ליבכן מאוד נגע לליבי. מידי פעם אם אצליח להתרכז אוכל להגיב על השירה והאומנות.
תודה רבה.
חשבתי עליך, שמחה שכתבת, שהשמעת קול… את משהו
חיזקי ואימצי
שלך טובה
יעל – באמת חששתי כי לא ענית לי.
אספי כוחות. בדקי שיש בך כוח להושיט את היד ולאסוף. אם לא – אספי מנוחה והתחזקי. בריאות רבה לך.
רפואה שלמה ותחזיקי מעמד.
חשבתי עלייך הלילה והגעתי למסקנה בבוקר, שהפסקה מסויימת לא ארוכה מידי ביצירה יש בה ברכה.
תחשבי על זה . כשאת אדם יוצר זה בתוכך. יש תקופות של בלבול וחיפוש.
היצירה אפילו יכולה להסיח את הדעת מהמחלה. אבל כשיש בלבול מסויים בדרך האמנותית,צריך להקשיב לו ומאידך לא להרפות . זו השפה. זו הדרך. בעיני זו התקווה.
בריאות ואושר
בריאות, רק בריאות. ואני נחכה לך בגעגועים.
תרגישי טוב, תבריאי ותשובי אלינו בשמחה.
אני בטוח שנשמע ממך כאן למרות הכל
בלי הפסקות גדולות.
תישארי מחוברת לעצמך, ותתחזקי
אלף תודות ותודות לכולכם/כן. האיחולים והברכות נוגעים לליבי, הנוכחות שלכם/לכן מעודדת אותי. קראתי את התגובות לתשומת ליבי. עלי לאסוף את עצמי, הרעיונות, הדעות, הראש והמוח בחזרה, לגבש בחזרה את שמחת החיים שאבדה אי שם בדרך. ההודעה הייתה חשובה, שאם אין התייחסות ממני לפוסטים שלכם/לכן -זאת הסיבה.
יקח הזמן שיקח, הרופאה נגד כאבים יצאה לחופש. נחכה שתחזור.
מתגעגעת לקולך המיוחד בבלוגייה
תרגישי טוב
מירי