החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
משפחה יהודיה אדיבה וטובת-לב מג"נבה הזמינה אותי לשבת בביתם כדי שאוכל לנוח. הכרטיסים לרכבת ביום חמישי היו בתוך התיק יחד עם הפספורט, המזוודה כבר מוכנה ונעולה. אז חשבתי בתומי שאדיף להזמין מונית שתיקח אותי לתחנה, הרי שהעליות והירידות במדרגות של מטרו לא הכי.. הכי נחמד.
כולי התרגשות כילדה קטנה שזה עתה הבטיחו לה צעצוע, את המונית הזמנתי לשעה 5.40, אחרי שלקחתי בחשבון זמן נסיעה של עשר דקות, המתנה לקופת כרטיסים כדי לשנות את מועד חזור ביום שני ליותר מאוחר, שיישאר לנו מספיק זמן לערוך קניות וליהנות בחנויות של העיר. אך, כברור מאליו דבר אחד ויחיד לא לקחתי בחשבון, הפקיקים של יום החג של אותו יום.
המונית הגיעה בזמן. נכנסתי והחלנו נוסעים אל החופש המיוחל. ואז שאלתי את הנהג אם ישנם הרבה תנועה בכביש, ענה לי שזורם ונגיע במקום בעשר דקות ברבע שעה. חשבתי בתוכי, זה לא נורא. יש לי לפניי הרבה זמן ולהספיק כל אשר תכננתי ואף לשתות קפה לפני הנסיעה.
הנהג שאל: "למתי מתוכננת הנסיעה?"
עניתי: "בשעה 5.40."
הנהג הביט בשעון שלו אחר-כך בקופון ההזמנה, ואמר: "אבל גברתי, עכשיו השעה 5.40. זו השעה שהזמנת את המונית."
החנקתי צעקה מאחורי כף היד. מה עשיתי. כולי רועדת וצוחקת כאחד התקשרתי לחברה שלי. "אל תשאלי, אני החמצתי את הרכבת של השעה 5.40."
שמעתי אותה צורחת דרך הטלפון. ממש מעודדת.
הוחלט ויהי מה, להגיע אל התחנה לתפוס את הרכבת האחרונה. אבל היום הוא יום חג, בטח עמוס עד אפס מקום. ניסיתי את מזלי, גם אם אצטרך לשלם כרטיס אחר.
הקופות היו עמוסות בנוסעים. טור של רבע שעה-עשרים דקות. ניתרתי רגל ימין ורגל שמאל.
המזל שיחק אותו גבר-גבר. הקופאי נתן לי כרטיס אחר ושינה את השעה של המועד חזור ללא תשלום נוסף. הספקתי לשתות קפה ולעלות לרכבת בנחת-רוח, מהרהרת על הקניות המתוכננות. הלא אומרים שלקנות ולפנק את עצמנו עושה טוב על הנשמה….
החופש היה נהדר.
תודה רבה לכל בני המשפחה שקיבלו אותי בסבר פנים יפות כבת בבית.
יעל בר שם
כל עכבה לטובה, נחמד, ותחזרי בריאה!
ככה זה כשהראש בעננים,כראוי לאשה יוצרת.
תרגישי טוב
ניפגש בבלוגייה
תודה רבה מירי. נחתי וניפגש בבלוגיה.
זה מה שבאמת נקרא ראש בעננים…..כאשר אנחת בארץ יהיה בטח נס משמים.
תודה רבה לבנה
מפה לשם את מטיילת ואנחנו פה לא נוסעים לשום מקום.
את מדברת שם צרפתית עם כולם?
איציק, אני מדברת צרפתית בארצות שמכירים צרפתית. בשאר המדינות זה אנגלית.
אוי יעל, איזה סיפור!
העיקר שהסתדר ונחת ונהינת.
תודה מיכל. זה מה שנקרא סיפור בעננים. נחתי, ונהניתי.
איזה יופי שנסעת ונחת ונהנית.
כמה מגיע לך …
ואיזה יפה מצד הקופאי שם, בארץ קשה לי לדמיין מחווה כזו במצב המקביל,
אם כי יש יוצאי דופן.
היי רונית. התברר שכן, ישנם אנשים בצרפת מאוד נחמדים. אך אני גם מאמינה שבגלל יום חג של אותו יום, אני כנראה לא היחידה שהחמיצה את הרכבת.