בננות - בלוגים / / הפרפרים שלך ושלי…
החיים בצמד...
  • יעל בר שם

    ברוכים הבאים לתוך העולם הצנוע שלי נולדתי בשנת 1969 בעיר ליון בדרום צרפת קרוב-רחוק לרכס האלפים. בשנת1981 עלינו ארצה, הוריי, האחים שלי, אני והמלפורמציה הוסקולארית שלי. בין אישפוז לאישפוז בביתי החולים זכיתי להוציא תעודת בגרות, תעודת הנדסאית בנין, ואפילו לשרת את מלוא השנתיים בצבא. עבדתי כהנדסאית בנין בתוך הבוץ, הבטון והטיח במהלך עשר שנים עד שיום אחד נפרדנו בלחיצת יד חמה. הבעיה הרפואית שלי החריפה. סבלתי מכאבים קשים מנשוא.   זה כבר שלוש שנים שאני שוהה בפריז בתקווה למציאת פיתרון למחלה חשוך-מרפא שממנה אני סובלת מאז אני קטנה. הכתיבה היא כל חיי. בזכותה אני נושמת, מתקיימת וזאת מאז למדתי קרוא וכתוב. לפני חמש שנים הגשמתי חלום מתוק הוצאתי את הספר הראשון שלי ''''''''''''''''הקמיע'''''''''''''''' - שמספר בגוף שלישי על חלק לא קטן מחיי.  כיום אני ממשיכה לכתוב בקצב איטי יותר. בזכות ניסיון חיי אני מסייעת לאחרים כתרפיסטית, ומיכוון שקיבלתי חופשי-חודשי בכל בתי החולים של פריז אולי יום אחד אכתוב סיפור מעניין על כל הרופאים. נשואה טריה. מתגוררת בז'נבה בה נדבקתי בוירוס עופות המים ובשיט. את מרבית הזמן אני משוטטת בנמל לאכיל את הברבורים, הברווזים והשחפים. פעמים בחודש אני נוסעת לפריז לארבעה ימים כל פעם, לטפל בפצינטים שלי ולבדיקות רפואיות. מתגעגעת לארץ, למשפחתי, ולחבריי משכבר הימים. אך מכיוון שהחיים קצרים ועוברים מהר, אני לוקחת את כל מה שהם מעניקים לי בסבר פנים יפות ובאהבה.  yael rozen-bar shem

הפרפרים שלך ושלי…

 

 

   עוד שבוע של המתנה ואני חוזרת שם בגולה, ואתה תבוא לאסוף אותי משדה התעופה. כמה זמן חיכינו לרגע הזה שיבוא, ימים שלמים ושבועות ארוכים. אתה תסתכל עלי ואני עליך, אחר-כך אולי תיקח אותי בזרועותיך הגמלוניות ותאמץ את גופי בחיקך. הפרפרים שלך ושלי יתערבבו, יתנשמו ויחוגו מסביבנו כפי ששוחחנו לילה-לילה, אתה שם ואני כאן, כמו בפעם הראשונה כשהמלאך שלח אלינו את חיציו.

   עוד שבוע של המתנה והחלומות שלנו יתגשמו בסופו של דבר. כמה זמן חיכינו לרגע הזה שיבוא, ימים שלמים ושבועות ארוכים. המילים היפות שלחשת לי באוזן במרחק הזה שהינו, ואז ניזכר כיצד הכול התחיל, את הנס משמים. בנית את האושר שלי ואיתו נתקדם הלאה, אל הבלתי-נודע עטוף באור צחור ורך. אינני פוחדת יותר כשאתה תהיה לצידי, כשאתה תחבק אותי. אתה סופר את הימים ואני את פעימות ליבי.


   עוד שבוע אחד ודי, ובשעה כזו אהיה כבר בזרועותיך.

 


יעל בר שם
    

 

 

22 תגובות

  1. תיאור יפהפה.

  2. אין כמו אהבה, מרפאה כל חולי גופני.

  3. כן. שמחתי.
    תתני גם לאהובך לקרוא.
    באמת אהבה תרפא הכול.

  4. מקסים. שמחה בשבילך .

  5. שירי רבר

    איזה מקסים.
    נורא נחמד להרגיש שמישהו כל כך אוהב אותך ומצפה שתחזרי אליו. מלבב.

  6. שיעבור לך הכי מהר שאפשר ורק יופי ופרפרים. וכמה נפלא.

  7. נעים שיש למי ולמה לחזור; שיהיה בגעגוע מענג, לבנה

  8. טבלת יאוש?
    הרבה אושר, יעל.

  9. יודית שחר

    איזה יופי, שמחה על הנס ועל האושר.
    שיהיה לך הרבה טוב.
    אהבה צומחת לפעמים במקומות לא צפויים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל בר שם