החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
יותר משנה חלפה מאז כתיבת הפוסט האחרון. הזמן עבר כחץ מקשת.
שנה עתירת אירועים שונים ומשונים. אירוסים, אשפוז דחוף בבית חולים ובעקבות ההחלמה האיטית מאוד, זמני הכנה לחתונה היו קצרים במיוחד. שתי חגיגות, חתונה אזרחית בז'נבה והעיקרית בארץ מתחת לחופה. היו אלה הרגעים היפים ביותר. אחר-כך בא הפסח הראשון שלי בחו"ל כאישה נשואה, והחלו הגעגועים לארץ להציק לי וההיגמלות מתרופות. אז החלה הירידה אל באר השחת שנמשכה חודשים מספר, שעד היום לא לגמרי התאוששתי. בראשי התחולל מיש-מש רציני.
הייתה זו תקופת מעבר לא קלה במיוחד. שוב לעבור למדינה אחרת וללמוד את אופייה. בתקופת ההיגמלות (שהחלה מיד אחרי החתונה) הייתי מכונסת בעצמי. לא ראיתי כלום מעבר לרצון שלי להתגרש מבעלי, לחזור לחיי הרווקות, לחיי העבר בפריז ואז לחזור ארצה. לאט-לאט עם החברים הטובים של בעלי, בעלי והקהילה היהודית, שקיבלה אותי בסבר פנים יפות, נפקחו עיניי לראות את היופי של החיים החדשים שלי. הרי שאלו הם החיים החדשים שלי כאישה נשואה בחוץ לארץ.
פגשתי ישראלים, אנשים מעניינים מאוד שאני נהנית לשוחח איתם ולשתות כוס קפה במחציתם. גיליתי את היופי של האגם עם עופות המים שחיים בו, את עולם השייט, הנופים המרהיבים.
אולם אני אסירת-תודה במיוחד לרב הראשי בג'נבה ולרעייתו, אנשים משכמם ומעלה, שנתנו את כל כולם על מנת להשכין שלום ביני לבין בעלי. הרב דיין הגיע לארץ במיוחד כדי לחתן אותנו מתחת לחופה.
אני מתנצלת על תקופת השתיקה. כשאני מביטה עכשיו לאחור, אני קולטת עד כמה היו חושיי מעורפלים וההשראה לכתיבה הייתה ממני והלאה.
יעל רוזן-בר שם
בריאות ושלווה בכל אשר תפני.
יעל, איזה כיף לשמוע ממך שוב! לא פעם תהיתי לאן נעלמת לנו. שמח לשמוע שאת בטוב עכשיו, ושיהיה רק יותר מן הטוב.
תודה רבה לרות ולאמיר.
התברר שגם אני לא הבנתי לאן נעלמתי.
יעל את כותבת מאוד יפה. אנא, עדכני יותר.
🙂
ענת, אני מאוד מעריכה את העידוד שלך. אחרי פסק זמן כל כך ארוכה בכתיבה קצת איבדתי מהביטחון העצמי שלי.
הי יעל היקרה אכן עברת רבות. שמחה שהוטב לך ושמחה לקרוא שוב דברים שאת כותבת. אמנם קשה אבל יש בך משהו שצולח אגמים. כל הכבוד!
מזל טוב !!!!!!!!
היי מירי תודה רבה. אהבתי 'לצלוח אגמים' ואפרופו אגם, יש כל כך הרבה סיפורים יפים לספר עליו.
יעל התגעגעתי מאד לתגובותיך ותובנותיך האנושיות.
כל הכבוד לרב המגשר.
כולנו עוברים תקופות קשות.
בעיקר בשנה הראשונה לנישואין .
ואצלך חלו כל כך הרבה שינויים.
האמיני שהוא הזווג הנכון משורש הנשמה , אני מקווה שאם גם הוא יאמין תצלחו כל תקופה קשה.
אביטל
אביטל, האמת היא שלא ידעתי שהשנה הראשונה לנישואין תהיה קשה. בגילנו לא קל למצוא את דרך הזהב, אם-זאת עלינו להמשיך ולעבוד על עצמנו ולתמוך בניסיון החיים. הדת היא אחת הבעיות העיקריות, אולם עכשיו כבר מתחיל להסתדר. כמה נלחמתי כדי שהבית היה כשר, הפרדת חלב בבשר, מזוזות, שבת וכן האלה.
לומדים לחיות עם הכול, וכמו אמר הרב, בטוב וברע.
תודה רבה אביטל. התגובה שלך חיממה את ליבי.
ברוכה השבה, יעל. ואם מעז יצא מתוק, פסק הזמן היה נכון לך, כנראה.
יעל, אני שמחה לדעת שעכשיו הכל יותר נעים לך ותוכלי לכתוב, להביא לנו את משב הרוח המלאכי שלך.
היי יעל
היה מרתק לקרא אותך
מלא אותך
כל כך חושפני.
שמחה שאת בטוב.
ספרי עוד על הרומן… ועל אהבה… זה נפלא שהתגברת שהתחתנת… שעשית…
להתראות
טובה
יעל….
איזה חדשות טובות !!
מזל טוב,
באמת הרבה תהפוכות, וסיבות מצויינות
להיעלם מהבלוגייה.
ברוכה השבה.
לשחר-מריו, תמי, טובה ורונית תודה רבה על האיחולים.
לטובה- רומטיקה זה לא בדיוק הקטע שלי. אולי יום אחד אספר על חיי האהבה אבל הם לא בדיוק אגדה.
יעל היקרה
אגדה, אגדה…
להתראות
טובה
יפה! חזרת מהערפל של עצמך? ברוכה השבה. יפה גם התמיכה שקבלת, מזל טוב לחתונה, ועשייה פוריה!
תודה רבה לוסי.
ברוכה השבה
אלפי תודות חנה.
יעל שלום, עת לכל דבר, לנישואים, להסתגלות, לגמילה, להתחדשות, לנסיגה ולנסיקה. טוב לשמוע ממך שוב, שיהיה לך רק טוב. לבנה.
לבנה היקרה שלי, תודה רבה על קבלת הפנים שהענקת לי.
עת לכל דבר – ובזה את בהחלט צודקת. זה מה שנקרא לתת לזמן לעשות את שלו. לפעמים אין סבלנות לחכות.