החיים בצמד...
  • יעל בר שם

    ברוכים הבאים לתוך העולם הצנוע שלי נולדתי בשנת 1969 בעיר ליון בדרום צרפת קרוב-רחוק לרכס האלפים. בשנת1981 עלינו ארצה, הוריי, האחים שלי, אני והמלפורמציה הוסקולארית שלי. בין אישפוז לאישפוז בביתי החולים זכיתי להוציא תעודת בגרות, תעודת הנדסאית בנין, ואפילו לשרת את מלוא השנתיים בצבא. עבדתי כהנדסאית בנין בתוך הבוץ, הבטון והטיח במהלך עשר שנים עד שיום אחד נפרדנו בלחיצת יד חמה. הבעיה הרפואית שלי החריפה. סבלתי מכאבים קשים מנשוא.   זה כבר שלוש שנים שאני שוהה בפריז בתקווה למציאת פיתרון למחלה חשוך-מרפא שממנה אני סובלת מאז אני קטנה. הכתיבה היא כל חיי. בזכותה אני נושמת, מתקיימת וזאת מאז למדתי קרוא וכתוב. לפני חמש שנים הגשמתי חלום מתוק הוצאתי את הספר הראשון שלי ''''''''''''''''הקמיע'''''''''''''''' - שמספר בגוף שלישי על חלק לא קטן מחיי.  כיום אני ממשיכה לכתוב בקצב איטי יותר. בזכות ניסיון חיי אני מסייעת לאחרים כתרפיסטית, ומיכוון שקיבלתי חופשי-חודשי בכל בתי החולים של פריז אולי יום אחד אכתוב סיפור מעניין על כל הרופאים. נשואה טריה. מתגוררת בז'נבה בה נדבקתי בוירוס עופות המים ובשיט. את מרבית הזמן אני משוטטת בנמל לאכיל את הברבורים, הברווזים והשחפים. פעמים בחודש אני נוסעת לפריז לארבעה ימים כל פעם, לטפל בפצינטים שלי ולבדיקות רפואיות. מתגעגעת לארץ, למשפחתי, ולחבריי משכבר הימים. אך מכיוון שהחיים קצרים ועוברים מהר, אני לוקחת את כל מה שהם מעניקים לי בסבר פנים יפות ובאהבה.  yael rozen-bar shem

אל תוך הלילה

   אל תוך הלילה אני יושבת לי מכווצת בתוך תוכי, קצת בודדה ואולי גם קצת עצובה. מסביבי שורר חושך מצרים, שגם הצל של עצמי אינו משתקף בשום מקום. רוח נעימה נושבת על פניי, כיד עדינה ורכה שמלטפת אותי. קומי, אני אומרת לעצמי, מבקשת, מתחננת ולכי שבי אחר קסמיה, אבל כמו הגוף מסרב להיעקר ממקומו.        האדמה קרירה, מהדפנות נודף ...

קרא עוד »

הכול מכל כל

   הפוסט מוקדש לא'נגל. כולנו ביחד וביד אחת.   הכול   התשובה היא שיחה של הנשמה עם עצמה – אפלטון   כל מעשה גדול פותח בצעד של אמונה – שלגל    מכל מעולם לא הייתה מלחמה טובה, ולא היה שלום רע – ב. פרנקלין   אהבת מולדת היא התנאי החיוני לקיום לאומי – צירלס דיקנס   אהבת הבית היא אם אהבת ...

קרא עוד »

פחד והשפלה

         שרון הייתה בת 12 כאשר הסבא שלה אנס אותה. קתרין בת 10 כשהמורה למוזיקה החל ללטף אותה. איתן חטף מכות מאימו בעירום מלא בכל תקופת ילדותו. כיום נשוי עם ילד, נחוש בדעתו שמה שעבר עליו אינו אחר מאשר אונס. ברנדט בת 40 ניצלה מאונס כאשר טיילה בפארק קרוב למקום מגוריה. היא התעשתה די מהר, אך ברור ...

קרא עוד »

חשבתי שהכאב לא יפוג מעולם…..

       ביום שישי הגעתי לבית חולים לאשפוז יום מלאת תקווה, יצאתי משם בייאוש מוחלט. בדיקת עורקים תוכננה כבר מלפני החגים, ומשום-מה חששתי ממנה. זהו המשך של הפוסט 'מחשבות רודפות אותי'. ולא סתם המחשבות רדפו אותי, כי בתוך תת- המודע כמו הייתה לי תחושה על הכאב הזה, שחשבתי שלא יפוג מעולם.    האשפוז התבצע בבית חולים לריבואזייר, בפריז.    ...

קרא עוד »

סוף-סוף הותר לפרסום

      כבקשת בית המשפט – השמות בדויים.      הרבה בלוגים התייחסו לנושא הכאוב: נשים מוכות. תמרה הסכימה לספר את הסיפור שלה וזאת כדי לתת לנשים במצבה את הכוח והאומץ לעזוב את בעליהן. היא אומרת שכל אדם זכותו להיות בן חורין.      הסיפור מתייחס בעיקר על ביטול "הסכם ממון" שחתמה על כורחה, עם אקדח מכוון אל רקתה. ...

קרא עוד »

את שלימדת אותי נדיבות, כנות

  חנה, אחותי הקטנה את שלימדת אותי נדיבות, כנות וגם סלחנות את שהראית לי את הדרך לאדיבות, להערכה ואף אהבת הזולת.   ליבך עשוי כולו מזהב ואבני חן שופע במידות טובות וחוכמה העליזות והחדווה חיים בתוכך בשבילי הינך מקור לדוגמא הרי הכול למדתי ממך.   לשם כך, אחותי האהובה כולנו כאן בשמחה שלך לך ורק לך אני רוצה להודות על ...

קרא עוד »

מסכה מכוערת

         ב-7 ביוני 1099, במהלך מסע הצלב הראשון, הגיעו הצלבנים לירושלים. 40 אלף חיילים ואבירים, כולם חדורי אמונה ונחושים למלא ויהי מה את פקודתו של האפיפיור אורבן השני: לשחרר את המקומות הקדושים מידי ה'כופרים'. הם האמינו כי ארץ הקודש שייכת לנוצרים בלבד, ולא התחשבו כלל בסבל שעתיד להיגרם לתושבים שלווים שמצאו עצמם מעורבים במלחמה לא להם. שערי העיר ...

קרא עוד »

לשיר שיר אהבה

  האחיינית שלי כתבה שיר אהבה שמאוד מצאה חן בעיני. אהבתי את הרעיון שהיא מחלקת את האהבה האישית שלה לכל האנשים. ילדים לא משקרים והשיר נכתב מכל הלב ללא סיוע מאף אדם מבוגר.  לכן, מצאתי לנכון לחלק איתכם את שיר האהבה שלה. פעמוני המנגינה  שרים שירים נפלאים ובפי אומר זהו שיר של אהבה. פעמוני המגינה  שרים שירים של תיקווה שעוקף כל שיר אחר  ...

קרא עוד »

"ושנאת" את רעך כמוך

       (הכותרת לא נועדה לאף אחד מהקוראים ולאף אחד אחר – היא נועדה למישהי ספציפית שתוכלו לגלות מיהי במהלך הסיפור).     כשלומדים ועובדים במהלך שנים רבות עם גברים ופתאום נאלצים להתמודד עם נשים, זה כמו לקבל פטיש ארבעה קילו על הראש. הקללות הם כבר לא ידידותיות כמו שנהוג אצל הגברים בינם לבין עצמם אלא קצת יותר מכוונות.    ...

קרא עוד »

אני מכורה לכדורים

     הצום של יום הכיפורים עבר עלי, כמו כל שנה, לא בקלות אבל נאמר עבר. אבל השנה היה שונה מהפעמים הקודמות, מעשה מוזר קרה לי בדיוק בסיומו.    הצום בדרך כלל הוא איננו הידיד הטוב ביותר שלי, ואני סבורה שהרבה חושבים כמוני, אבל הצום של יום כיפור הוא הצום של יום כיפור ועליו לא אוכל לפסוח לעולם, אלא אם ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליעל בר שם