החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
ישבתי מול הרופאה ואצלה התארח רופא שוודי, מתמחה אף הוא במלפורציה וסקולארית, בעברית צחה עיוות כלי דם. כן, זה שם המחלה שלי, איתה נולדתי ואיתה גדלתי ואיתה אתבגר ואאלץ להתגבר. אחרי שהרופאה בחנה את הצילומים של הבדיקה האחרונה והצילומים האחרים, היא הסבירה באנגלית לרופא המתארח על הבעיה המסובכת שלי. ריאתי כיצד היא עיוותה את פניה. ריאתי כיצד היא יושבת ממולי חסרת-ישע. היה לי נורא מוזר לראות על פני זרה את אותה הבעת פנים, שהכרתי קודם לכן על פני הרופאים בישראל שאותם אני מכירה מאז הילדות שלי. אותם העיוותים והקווים שבאים להגדיר שבמצב שלי אין הרבה מה לעשות, כי לא צריך מילים כדי להבין מה אדם באמת חושב.
תלית ברופאה בעלת חזות מכובדת את עיניי מלאות חמלה ותחנונים, ובכל זאת אולי אפשר לעשות משהו, אולי קיים פיתרון, הרי כמה אוכל להחזיק מעמד בקצב זה. אני חזקה אומנם, אך פוחדת באיזשהו שלב להישבר. כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה שנים.
אני שמעתי את עצמי אז מבקשת ממנה לעבור ניתוח של המרפק, הפרדה של הכיס המעוות שלוחץ על העצב הכואב. היא שוב עיוותה את פניה הפעם באי-שבעות רצון. ואם הניתוח יסבך את המצב עוד יותר, הרי שכל הפתרונות שיש בידם, לי לא עזרו כלל וכלל אם לא הזיקו. והרופאה אפילו חושדת שניתוח מסוג זה באמת עלול להחמיר את המצב עוד יותר. המשפט הזה כמו העיר אותי מהשליה שרקמתי לעצמי, החזיר אותי לקרקע המציאות.
בסוף החלטנו שאעבור בדיקת עצב, שנקבע לה תאריך לעוד שבועיים. על פיה נראה בבירור עם העצב פגוע או לא, ועל פיה נראה מה נוכל לעשות. אינני משלה את עצמי יותר מידי, מצפה גם שיגידו לי שמוטב יהיה להשאיר את היד כך, ושאצטרך ליטול כדורים כל החיים. הכול לטובה.
זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מבית החולים ללא דמעות בעיניים, ללא עצב ובכי. כי הפעם הבנתי שיהיה עלי לקבל את הגורל שלי כמות שהוא. ובאמת, עם להיות כן עם עצמי, אין לי על מה להתלונן, כי עם כל הכאב שבי הצלחתי להשתקם המדינה זרה לי לחלוטין וזאת ללא עזרה מאף אחד, ולבנות בה את החיים שלי.
לבנה ושני, אני מקווה שעניתי על השאלות שלכן. עם כואב במרפק אל תדאגו, אין לזה שום קשר למחלה שלי.
אם תתעוררנה עוד שאלות אענה בחפץ לב.
אם תתעוררנה עוד שאלות אענה בחפץ לב.
יעל בר שם
איזה אומץ לב. תעלי ותתחזקי.
תודה אומי נשמה.
הי יעל מתוקה.
זה עצוב לי המצב הזה שלך.
אני יכולה להריח את ריח בית החולים
ואת השאלות שלך והתשובות שלהם,
ואת האוירה הרפואית, דרך הכתיבה שלך.
ואני מזדהה, עד כמה שאפשר כשאינך באותו מצב.
האם ניסית שיטות טיפול אלטרנטיביות כהילינג, רייקי וכל נושא ה"אנרגיה" ?
(כמובן שזה תלוי מאד מאד מאד באדם אליו הגעת לצורך הריפוי, מעטים הם הטובים ולא ההיפך. הרוב לצערנו, כמו היחס בשאר האוכלוסיה, קצת שרלטנים).
ניסית לברר אם תזונה הוליסטית יכולה לעזור ?
כשהרפואה הקונבנציונאלית לא מצליחה לעזור, הכיוון שלי הוא אורגאני ו/או טיפול באנרגיות.
את אמיצה מאד מאד, ומסתכלת באומץ על החיים, זו המתנה שלך ואף אחד לא יוכל לקחת את זה ממך.
מקווה שתחווי גם בריאות פיזית טובה יותר עם הזמן.
נשיקות.
רוניטוש, תודה רבה על המילים היפות. אני רק מצטערת שדרך המילים את מריחה את ריח התרופות ואת האווירה של בית החולים.
טיפול "אנרגטי" מסייע רק זמני.
דרך הגב, הילינג, יוגה, אנרגיות וכו".. זו העבודה שאני עוסקת היום כתרפיסטית.
לעומת זאת, אני כרגע בחיפוש אחר "תרופות" מצמחים, אך קודם אני מחכה לבדיקה האחרונה כדי לדעת מה לקחת שיועיל.
בנוסף לכך, אני מטופלת אצל רופאת נגד כאבים במחטים סינים- גם זה מרגיע זמני.
אני מחפשת עוד דרכים… לא קונבציונלית.. כמו שכתבתי עדיין לא דפקתי בכל הדלתות.
אני חושבת גם על פיזיוטרפיה או משהו מהסוג הזה.
תודה מתוקה, על תרומתך הלבבית לסייע לי.
עמדנו פעם כמשפחה במצב שלך – התקוה ששוב ושוב מתנפצת. ושוב כאב לב ושוב תקוה. אולי עוד פעם?
קראתי והתכווץ לי הלב. את אמיצה מאוד ויש לך לב שאין רבים כמוהו. שיהיו לך הרבה כוחות ובריאות.
ובהמשך לרונית – בירושלים יש רופא קונבנציונאלי שלמד לפני שנים רפואה סינית בסין. איש עדין ורופא מצוין והגון מאוד (אומר אם אינו יכול לעזור) ו…דובר צרפתית.
כשתהיי בע"ה בארץ שלחי לי מייל ואשלח לך פרטים. אולי יקל עלייך.
וואללה, מיכל ?
זה כבר מעניין גם אותי, הרופא הזה.
תוכלי לשלוח לי פרטיו ?
רונית את מקסימה ומצחיקה. אני מאושרת שהכאב שלי משרת את האחרים שירגישו טוב. לפחות הוא מועיל במשהו טוב.
מיכלי מתוקה, כשאגיע לארץ אשמח להיפגש עם הרופא. בדיוק כתבתי לרונית, שאני כבר בצרפת מטופלת אצל רופאת נגד כאבים עם מחטים סינים.
אולי הרופא הזה יוכל להוביל אותי לרופא אחר….מי יודע.
תודה רבה על הסיוע הגדול שלכן, על העידוד, על טוב ליבכן, על נוכחותכן.
יעל אני גאה בך
הרגשתי שיש בך את הכוחות האלה בנוסף לכשרון כתיבה וכנראה כשרון טיפולי
המשיכי כך . אוהבת לקרוא את דברייך.
שלך בידידות מירי
תודה מירי נשמה. תודה על נוכחותך ועל המילים היפות שכתבת לי.
חיבוק גדול ממני בחזרה.
יעל, אני מחזקת את שתי ידייך! זה בטוח לא פשוט מה שאת עוברת. כל הכבוד לך! תתחזקי!
תודה רבה שירה, אני מרגישה את האנרגיות שאת מעבירה כשאת מחזקת את שתי ידיי.
כואב לי אומנם, אך לצערנו ישנם אנשים שעוברים דברים בהרבה יותר קשים ממני.
תודה על מילות עידוד ואהבה.
ועד שימצאו תרופה, ובטח ימצאו, כי תמיד מוצאים בסוף, את תחזיקי מעמד בזכות רוחך האיתנה ואמונתך. אני מאמינה בך.
תודה רבה יעל, את פשוט מקסימה.
אל תישברי, ואל תחשבי שהכל אבוד , כי הרבה פעמיים נפרצת פרצה במקום לא ידוע . תחשבי מעל הטבע, מעל ההגיון , זה עוזר.
תודה רבה אביטל על דברייך. אני זקוקה להרבה סבלנות לפריצת דרך שתגיע בע"ה.
אולי צריך כדי לרפא שמרפק אוהב יתרפק על המרפק הכואב.
אהבתי את משחק המילים, איציק היקר.
ואולי על המרפק הכואב לפרוק את הכאב החוצה כדי לא להתפרק לחלוטין שיישאר לי מרפק אחד בריא.
הכאב במרפק שלי בא בגלל ההזדהות איתך; רציתי עוד לשאול, האם העיוות בכלי הדם השפיע על ההתפתחות תקינה של מבנה היד?
לבנה היקרה שלי.
לשאלה שלך: כדי שהדם יוכל לזרום לו לאורך היד, במקום ובו ישנם עיוותים, ישנה התפתחות של כיסים, כמו בלוטות שיוצאות החוצה. המחלה שלי מאוד נדירה.
אני מקווה שעניתי לך על שאלתך.
לגבי ההזדהות שלך, תודה רבה, אך בבקשה תשכחי מהכאב כדי שלא יכאב לך. כי אני לא רוצה שיכאב לך. במקום זה אשמח לקבל ממך פידבקים על אופי הכתיבה שלי.
סוכם עם יעל ישראל שאכתוב בלוג על כיצד אני מתמודדת עם המחלה שלי בחיי היום-יום, כך רוב הפוסטים שאפרסם יעסקו בזה. ומהפוסטים עוזרים לי כתרפיה.
לבנה, נראה שאת מאוד מוטרדת ממשהו.