החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן

האם מישהו יודע היכן אוכל למצוא חומר בעיברית לכול הקשור לנושא 'שיט'?  כלי שיט, מושגים, שפת מלחים, רוחות וכדומה. הסיבה להתעניינות המוזרה שלי לגבי כל הקשור לשיט היא, שבעלי וחברים שלו הם מלחים משחר ילדותם, שמספרים לי סיפורים כל כך הנפלאים, חוויות והרפתקאות.    ולי יש דעה אחת ויחידה בראש, לתרגם את כל היופי שיוצא מפיהם מצרפתית לעברית.  תודה מראש יעל ...

     יותר משנה חלפה מאז כתיבת הפוסט האחרון.  הזמן עבר כחץ מקשת.    שנה עתירת אירועים שונים ומשונים. אירוסים, אשפוז דחוף בבית חולים ובעקבות ההחלמה האיטית מאוד, זמני הכנה לחתונה היו קצרים במיוחד. שתי חגיגות, חתונה אזרחית בז'נבה והעיקרית בארץ מתחת לחופה. היו אלה הרגעים היפים ביותר. אחר-כך בא הפסח הראשון שלי בחו"ל כאישה נשואה, והחלו הגעגועים לארץ להציק ...

       עוד שבוע של המתנה ואני חוזרת שם בגולה, ואתה תבוא לאסוף אותי משדה התעופה. כמה זמן חיכינו לרגע הזה שיבוא, ימים שלמים ושבועות ארוכים. אתה תסתכל עלי ואני עליך, אחר-כך אולי תיקח אותי בזרועותיך הגמלוניות ותאמץ את גופי בחיקך. הפרפרים שלך ושלי יתערבבו, יתנשמו ויחוגו מסביבנו כפי ששוחחנו לילה-לילה, אתה שם ואני כאן, כמו בפעם הראשונה כשהמלאך ...

מכיוון שיום השואה עומד בפתח, מצאתי לנכון להוציא את הסיפור שריגש אותי מתוך המגירה, ושוב לעלות אותו בפוסט. מהטיול שלנו בהולנד. (הסיפור נישאר כמות שהוא פורסם באוגוסט). גדולתה של אנה פרנק 31/08/2007 00:47:41      את יומנה של אנה פרנק קראתי לפני שנים רבות כמו כולם, אבל כשאני עמדתי מול הבניין בו היא הסתתרה יחד עם משפחתה ועוד ארבע נפשות, ...

       ההצעות, שקיבלתי מכל החברים פה בבלוגי בהחלט סייעו לי לנווט את הסכסוך כהוא-זה שאירע ביני לבין החברה שלי שבוע שעבר. הכלים שהענקתם לי הדריכו אותי אל הדרך הנכונה, שאפשרה לי לראות באור שונה את התנהגותה המוזרה של חברתי בנוגע למחלה שלי, ובאותה ההזדמנות להודות לכם מקרב לב על תרומתכם הדגולה.        ביום חמישי בערב תכננו ...

       בדרך כלל אני לא נוטה להיפגע כשזרים מבחינים בכפפת הלחץ, שמתלבשת לכל אורכה של יד הימין שלי, ושואלים אותי מה קרה בסקרנות טבעית. בדרך כלל אני עונה קצר ולעניין, בנימוס, פורשת חיוך נעים על שפתיי, אומרת להם שזה לא נורא.       אבל אתמול המצב היה שונה לגמרי….      שינויי מזג האוויר הפתאומיים גורמים לי להרבה ...

 המשך של הפוסט האחרון – בושם הגעגועים   שלושה ימים לקח לי להתאושש בין היתר מן הנסיעה ומן ההתרגשות שליוו אותי בימים האחרונים. שלושה ימים תמימים כדי להבין ולקלוט היכן אני, להתרגל לשפה העברית שמטיילת מסביבי, לצפירות המכוניות, לדיבורים בקולי קולות, לניחוח הפרדסים והפרחים שזה עתה נבטו.  כן, זהו הסימן שהנה אני כאן, שהנה הגעתי הביתה. האושר הזה חוגג בתוכי, רוקד ומתזז ...

     חובק אותי ניחוח דקיק של בושם הגעגועים במהלך כל שעות היום ואף בחלומות. לגעגועים ריח מתוק כדבש ומענה בעת ובעונה אחת. הם הרבה מספרים על עצמם, על חלומותיהם שיגיע היום הזה, הרגע שכה ציפו לו כדי להתחבק עם האוהבים. הגעגועים נושאים אותי בזרועותיהם, מערסלים אותי כאשר דמעות שוטפות את לחיי. הם לוחשים לי במתק שפתיים סיפורים נפלאים על ...

       ביום שבת של פורים, ישבנו משהו כמו שתיים עשרה איש מסביב לשולחן ערוך היטב, צלחות של סלטים שונים ומטעמים אחרים כיסו את המפה, שבקושי הובחן עליה שהייתה לבנה. כזה שבת של מנוחה, של שלווה וכמו כל השבתות הדאגות היו מאיתנו והלאה.         ישבנו לסעוד את ארוחת צהרים, צחקנו, דיברנו והתבדחנו בחן זה על חשבון של זה, ...

   לא שכחתי אף אחד מכם, לא נעלמתי לחיי העולמים. אני רק בהפוגה עוד קצרצרה לחזור לחיים נורמאלים ככל הניתן.      אבל לצערי, אין לי בשורה משמחת להעניק לכם לגבי מצב בריאותי. במהלך שלושה החודשים האחרונים, הייתה הדרדרות די רצינית שאפילו הרופאים התחילו לדאוג על אמת.    כמות תרופתית עדיין מפילה עלי תרדמה. לאחרונה התחלתי להסתובב עם סד קיבוע ליד, ...