בננות - בלוגים / / הגעתי הביתה
החיים בצמד...
  • יעל בר שם

    ברוכים הבאים לתוך העולם הצנוע שלי נולדתי בשנת 1969 בעיר ליון בדרום צרפת קרוב-רחוק לרכס האלפים. בשנת1981 עלינו ארצה, הוריי, האחים שלי, אני והמלפורמציה הוסקולארית שלי. בין אישפוז לאישפוז בביתי החולים זכיתי להוציא תעודת בגרות, תעודת הנדסאית בנין, ואפילו לשרת את מלוא השנתיים בצבא. עבדתי כהנדסאית בנין בתוך הבוץ, הבטון והטיח במהלך עשר שנים עד שיום אחד נפרדנו בלחיצת יד חמה. הבעיה הרפואית שלי החריפה. סבלתי מכאבים קשים מנשוא.   זה כבר שלוש שנים שאני שוהה בפריז בתקווה למציאת פיתרון למחלה חשוך-מרפא שממנה אני סובלת מאז אני קטנה. הכתיבה היא כל חיי. בזכותה אני נושמת, מתקיימת וזאת מאז למדתי קרוא וכתוב. לפני חמש שנים הגשמתי חלום מתוק הוצאתי את הספר הראשון שלי ''''''''''''''''הקמיע'''''''''''''''' - שמספר בגוף שלישי על חלק לא קטן מחיי.  כיום אני ממשיכה לכתוב בקצב איטי יותר. בזכות ניסיון חיי אני מסייעת לאחרים כתרפיסטית, ומיכוון שקיבלתי חופשי-חודשי בכל בתי החולים של פריז אולי יום אחד אכתוב סיפור מעניין על כל הרופאים. נשואה טריה. מתגוררת בז'נבה בה נדבקתי בוירוס עופות המים ובשיט. את מרבית הזמן אני משוטטת בנמל לאכיל את הברבורים, הברווזים והשחפים. פעמים בחודש אני נוסעת לפריז לארבעה ימים כל פעם, לטפל בפצינטים שלי ולבדיקות רפואיות. מתגעגעת לארץ, למשפחתי, ולחבריי משכבר הימים. אך מכיוון שהחיים קצרים ועוברים מהר, אני לוקחת את כל מה שהם מעניקים לי בסבר פנים יפות ובאהבה.  yael rozen-bar shem

הגעתי הביתה

 המשך של הפוסט האחרון – בושם הגעגועים  

שלושה ימים לקח לי להתאושש בין היתר מן הנסיעה ומן ההתרגשות שליוו אותי בימים האחרונים. שלושה ימים תמימים כדי להבין ולקלוט היכן אני, להתרגל לשפה העברית שמטיילת מסביבי, לצפירות המכוניות, לדיבורים בקולי קולות, לניחוח הפרדסים והפרחים שזה עתה נבטו. 

כן, זהו הסימן שהנה אני כאן, שהנה הגעתי הביתה.

האושר הזה חוגג בתוכי, רוקד ומתזז לקצב מנגינה השמימית של ההכנות לחג הפסח, רוקע ברגליו ומוחא כפיים בלהב. הגעגועים הפכו לאושר, הקור והשלג לחום ולחמסין. 

רק עכשיו אני קולטת – הגעתי הביתה. 

אני מאחלת לכולכם חג פסח שמח ובשורות טובות.
מאחלת לכם את ההשראה כדי להמשיך ולפרסם פוסטים נפלאים.

יעל בר שם 

שאלה: איך אומרים לרקוד בקצב או לקצב? אני כל הזמן מתבלבלת.

10 תגובות

  1. עדנה גור אריה

    נפלא שהגעת הביתה. חג שמח לך.

  2. ברוכה הבאה מתוקה. חג שמח והמון בריאות!!!!!!!!!

  3. ברוכה הבאה! חג שמח! א.

  4. תודה רבה לעדנה, יעל, איציק, אומי ואביטל.

  5. איפה שלא תהיי – תהיי את. בריאות ושמחה.

  6. יעל, ברוכה הבאה וחג שמח!

    לרקוד בקצב התופים = קצב הריקוד שלך הוא יחד עם התופים / או: הקצב שלך הוא כמו קצב תופים.

    לרקוד לקצב התופים = הריקוד שלך מותאם לקצב התופים

    • למירי וללבנה תודה רבה.

      לאמיר אור – תודה רבה שענית על השאלה שלי. התשובה ברורה ומאוד מעריכה זאת.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל בר שם