החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
חובק אותי ניחוח דקיק של בושם הגעגועים במהלך כל שעות היום ואף בחלומות. לגעגועים ריח מתוק כדבש ומענה בעת ובעונה אחת. הם הרבה מספרים על עצמם, על חלומותיהם שיגיע היום הזה, הרגע שכה ציפו לו כדי להתחבק עם האוהבים. הגעגועים נושאים אותי בזרועותיהם, מערסלים אותי כאשר דמעות שוטפות את לחיי. הם לוחשים לי במתק שפתיים סיפורים נפלאים על החיים, מאוששים ואיחולים נפלאים. המילים שלהם יוצאים מן הפה ומעפילות אל-על אל שערי תקווה.
כן אני נושאת בתוך ליבי ונשמתי את אותם הגעגועים המתוקים על ארץ ישראל. החלה ספירה לאחור. החלו הפרפרים להתפרע בקרביי, הסבלנות לאבד מכוחותיה. עוד קצת להמתין, עוד כמה ימים.
חובק אותי ניחוח דקיק של בושם הגעגועים.
יעל בר שם
בושמה של ארץ ישראל, בושם הפרדסיפ ופריחת האביב ,לפעמים בושם מישהו יקר שאיננו ורק בגדיו נותרו, המשכתי קצת
שובך לשלום יעל
מירי
איזה המשך יפה לשיר. תודה רבה מירי היקרה.
לגעגועים ריח מיוחד – ברוך שובך!
תודה רבה מיכלי.
שמחתי לראות את הפוסט שלך.
תודה.
את מזכירה לנו שגם אפשר להתגעגע לארץ ישראל,
זה נותן נקודת מבט אחרת.
ואת מגיעה לפסח ?
יופי !!
היי רונית, תודה רבה.
אני מגיעה לפסח להתנפש קצת.
חמודה שלנו, הזמן עובר מהר.
נהניתי לקרוא.
תודה רבה אביטל המתוקה.
תחזיקי מעמד — מחכים לך. איזה יופי של פוסט! א.
היי אומי אני מחזיקה מעמד בקושי. תודה רבה.