החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
בעקבות הפוסט של אומי היקרה "מה בין כסף וזמן", שבו היא מתארת בצורה מדויקת ויפה את חיי היום-יום של כולנו בקשר לזמן ולכסף.
המילה "זמן" כמו העירה בתוכי אזכור כלשהו ששוטטה לה בנבכי המוח. במהלך שנים רבות היו לי בעיות נוראיות עם עניין הזמן. בתחילת חיי חשבתי שהזמן דוהר לו בנחת רוח בתוך המסגרת הזכוכית שלו ואני מאחוריו לא מספיקה לצעוד בקצב שלו. אך במציאות הקיימת פסעתי בסמוך לו אולם בעמל רב. מידי פעם רציתי שהזמן יעצור מלכת כדי שאוכל לנוח מעט, אבל…. הזמן בעצם שייך לכולם.
הזמן היה בעיני כמו אויב, ללא תחושות, ללא רגשות כלפי האנושות. הוא אף פעם אינו עוצר לראות היש מישהו שנותר לאחור כדי לחכות לו. לא, במקום זה הוא ממשיך לתקתק בקצב שלו.
לפני כמה שנים, כשחשתי בכי רע והייתי עייפה מידי כדי לעקוב אחריו, ראיתי כיצד החיים שלי חולפים מול עיני ואינני מספיקה דבר. הימים, החודשים….והנה גדלתי בעוד שנה וגנח בשרעפיי מה בעצם הספקתי לעשות, לא כלום.
ואז קרה הדבר, משפט מפתח אחד ודי כדי לעורר אותי מתרדמתי, כי האדם לא זקוק שיספרו לו מגילה שלימה לשם כך. הייתי בטלפון עם אימא שלי ובכיתי לה מייאוש, מפחד, מעייפות החומר. עד היום הד קולה הרך והערב מצלצל באוזניי, כאשר אמרה לי: "הזמן קצר וחולף מהר מאוד".
אם לא נהנה היום, לא נהנה אף פעם.
נבראתי באופן פתאומי. עיניי ברקו את מלוא החיים, האהבה, השמחה.
משפט אחד ודי כדי ליישב את הלבטים שכה הציקו במהלך שנים.
כיום אינני רואה את הזמן כמו צר שמלגלג כאשר אני נותרת לאחור. כשאני מרגישה טוב אני משתדלת להספיק את מה שאני יכולה, ובשאר לנוח על מנת לאגור כוחות.
כי העיקר בסופו של דבר…..לא להסתכל אחורה אל העבר שממילא חלף ואיננו, לא לדאוג לעתיד שטרם הגיע, אלא לחיות את הרגע המתוק כי הוא זה שימלא את ליבי בזיכרונות נעימים לספר לילדים ולנכדים.
יעל בר שם
יעל. מסתיים באופטימיות נעימה – זמן עתיד של נכדים. יש בקטע הזה כמה ניסוחים יצירתיים ומדויקים בנושא הזמן שגרמו לי עונג רב. הזמן צר מלגלג
יפה לשיר – גם צר במידה וגם צר: אויב יוצר מצור ועריץ. שאפו
תודה רבה מורדכי.
אהבתי את הסוף של התגובה. יפה.
קטע חכם ומקסים 🙂
תודה רבה לי
היטבת לתאר את היחסים הבלתי אפשריים עם הזמן – המפלצת, המתקתק בדייקנות, האוהב, המאהב והרץ מהר מאתנו.
הוא המתנה הכי יקרה שיש לנו ועוברים כמעט חצי חיים כדי להבין את זה.
הערות מאירות . יפה יעל נותן כוח גם לאחרים .
מיכלי, באמת לוקח חצי חיים כדי להבין שהזמן יקר. התגובה שלך נגעה ללבי. תודה יקירתי.
תודה רבה מירי. אני כל כך מאושרת לדעת שפוסט נותן כוח לאחרים.
אז אולי גם אמא שלך תכתוב פה, ללא ספק המשפט שלה היה מדויק ובמקום הכי מתאים.
וזכרונות הם לא רק לילדים ולנכדים, הם גם בשבילך. בייחוד בשבילך.
אשאל את אימא שלי אם היא מעוניינת לכתוב גם!!!
איציק איפה נעלמת? מזמן לא כתבת פוסט.
לפעמיים הרגע הכי קשה היה בדיעבד הכי יפה, הכי נכון. באמת צריך להנות מכל רגע איזה שלא יהיה.
היי אביטל, תודה רבה על התגובה.
אצלי זה קרה הפוך. כל הזמן אמרו לי לאן את רצה, מה את ממהרת, אבל לא כמו השפן של עליסה, לא בעיניין של דייקנות. רק לאחרונה הפסקתי להתחרות עם הזמן, זה אבסורד, אני יודעת, אבל רק לאחרונה הפסקתי לריב איתו, לנסות לעקוף אותו. אצלי זה קרה כשמישהו אמר לי, אלכסיי, לפעמים צריך לעצור, תני לדברים לקרות מעצמם. אני עדיין מתאמנת. ואני עדיין מפנטזת על חיי נצח.
היי שלי
כאשר אנחנו רצים יותר מהר מהזמן לא נהנים כל כך מההווה.
חיי נצח – אולי פחד כזה לא להספיק לעשות את כל אשר תכננו בחיים. כך לפעמים אני חושבת על עצמי.
תודה חמודה על התגובה.
יעל, יקירתי, זה לא הפחד לא להספיק זה האפשרות להתמחות בדברים השוליים, קודם כל הייתי רקדנית מים, ולהתמחות בכמה דברים שדורשים התמחות של חצי מהחיים כיום, ולהתמחות בלהתרצות ובלהתבטל ובלאהוב, את מתארת לך איזה ניטרול היו חיי נצח עושים לכל כך הרבה מההתנהלות שלנו כפי שהיא היום, למשל, הפוסט שלך לא היה נכתב בכלל, קחי את הרשת כדוגמא לאיך משתנה התפיסה לגבי מרחב כשהוא אינסופי.
והווה והנאה, לא הייתי קושרת בניהם, הנאה היא מידה אישית.
תודה רבה שלי היקרה, ששיתפת אותי במחשבה שלך. היא מעניינת מאוד ואתייחס אליה בשיקול דעת.
יעל, איזה קטע מקסים ומעצים! האמת, יש לי כבר מזמן בלוג שמתבשל בראש, על הצורך להנות מהזמן שלרשותנו. אבל זה לא קל. את הבעת את זה בצורה כל כל כינה וחזקה. אני שומרת את הלינק לקריאה חוזרת. תודה. חג שמח. אומי.
היי אומי.
הפוסט הזה הוא לזכותך, את הבאת לראשונה את הרעיון של זמן וכסף. מה שכן, את יכולה גם לכתוב פוסט על "להנות מהחיים" בלי שום קשר. אשמח דווקא לקרוא.
תודה רבה חמודה על התגובה ועל הרעיון הנפלא שלך.
את חכמה, כי זה מחשבות כל כך חמקניות, ולקחת ושמת אותם על השולחן.
לי יש שיר חדש בלב, "היום זה היום הכי נפלא"
אנשים אומרים שמחר, אבל כמו שאת אומרת, עכשיו הרגע
להתראות טובה
היי טובה. מחשבות חמקניות? למה התכוונת בדיוק, אשמח לדעת.
יפה.חכם.
תודה רבה יאיר.