הסתגלות

מה שאני כן מתכוון לעשות זה להלל את ההסתגלות הנשית כפי שהיא משתקפת בימים אלה.
מהות ההסתגלות – סריקה כמעט אוטומטית של נתונים משתנים במהרה, ליקוט בפינצטה חדת מוח את מה שחשוב, התנתקות מכל מה שעבר לסטטוס בעל חשיבות משנית, וארגון יעיל להפליא של מעברים.

שהינו אצל הבת שמתגוררת בתל אביב עד אתמול.
בחוש שקט, מיוחד במינו – נחלת נשים בלבד, הבינה זוגתי שתחייה כי יש להחזיר לבת ולחבר שלה את מרווח הזוגיות השגרתי שלהם, זה שהשתנה באחת כשהתמקמנו אצלם.
לקחה את הבת לשיחת נשים מלב אל לב, ומשם יצאה ההסכמה על הצורך לעבור (וזו בת די עקשנית, שהכריזה כאשר באנו כי "תהיו כאן עד יעבור זעם").
בא אלי החבר ואמר: "למה? קשה לכם איתנו? עשינו משהו שגרם לאי נוחות?"
לו, בדיוק כמו לי, חסר אותו חוש שקט ונשי.

שעתיים מאוחר יותר – כבר התמקמנו בביתו של גיסי (אח זוגתי שתחייה):
אירגנה היא אריזה, סידור, ניקיון – בבית שנעזב.
אירגנה היא פריקה, סידור וחלוקת עבודה – בבית ה"חדש".

בתחילת הפוסט כתבתי מה אינני מתכוון לעשות בו. כעת הזמן לסכם ולומר מה עוד אין בכוונתי לעשות:
אין זה שיר הלל לזוגתי שלי (שתחייה), וגם לא ליטוף מרוצה של האגו שלי על שזכיתי וכו".