בן 61 למניינם.
תוצרת שווייץ (ממשפחה פולנית).
אב לארבעה + 5 (נכדות).
תושב הפריפרייה - גן יבנה.
בדיוק לפני העלייה לכיתה א'' בוטל זרם העובדים בחינוך, ונותרתי חריג בבי"ס בורגני.
תיכון פוצל לשניים בעקבות הערכה שגוייה של הנהלת הגימנסיה (הפסידו אותי לתיכון פרטי לנמלטים).
דור שני ל"השומר הצעיר", ואב לדור השלישי (גם בשמוצ וגם בסלולרי).
נחלאווי מפוצל אישיות: גיוס בשנת 67, ושירות בהיאחזות בשטחים המשוחררים (מאחריות).
עריק מ"הקיבוץ הארצי" ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים".
סוכן נסיעות בדימוס.
עצמאי במיל.
כל חייו הובל והושפע על ידי נשים!
(והיום הגיע הזמן לפרוט על אהבה זו).
אבסורדים
אבסורדים ברמה המחשבתית והמילולית:
לייחס צביעות ליפה נפש.
לכבוש יצר בריא.
לפשוט את הצוואר בפני מאכלת הנורמליות.
למלמל כל בוקר "מודה אני" בלי סיבה ממשית.
לפרנס אוכלי חינם.
בתור מי שממלמלת "מודה אני" כבר 32 שנה (מאז גיל 6) אני תוהה איך אתה יודע שאין כל משמעות מאחורי המילים.
אני התייחסתי, מיכל, רק לאלה שעושים זאת ללא סיבה.
מי שמאמין באמירה הזו – לבריאות.
היי חנוך
כן יש אבסורדים בחיים.
מקסים.
להתראות טובה
אבסורד איך בחרנו בתא את אותו ראש עיר, כאילו אין אובמה בעולם.
הייתה דווקא בת"א הזדמנות לבחור ב"אנטי אבסורד",
ולו הייתי תושב העיר – הייתי עושה מאמץ בכיוון.
בינתיים רשימת האבסורדים שמצטברת לי במחשבות הולכת וגדלה.