רשומה זו אני כותב ממרכז אירופה, לאחר שמצאתי סוף סוף מקלדת שמכירה את שפת הקודש שלנו, הנדירה כל כך.
עוד 48 שעות נותרו לרווקותה של ביתנו הצעירה.
עוד 48 שעות היא תינשא לבחיר ליבה הצרפתי, אותו פגשה בישראל בקונצרט רוק.
כאן, למרגלות האלפים הצרפתיים, אובילנה אני (עפ"י המסורת המקומית) דרך נאום של ראש המועצה המקומית לידיו של ארוסה, קראו נא את שמו בקפידה – David Amore.
אט אט מתאספת משלחתנו הקטנה – ונהייה כאן כולנו:
מפקידים את זו הילדה שבגרה בידיים שכל כך טוב מחבקות אותה ובעיניים שכל כך הרבה אהבה משגרות אליה.
<אם יש מי ששואל/ת האם יהודי הוא, אשיב לו/ה: הוא איש טוב ומיטיב>
ואשר לכל מה שמעתה ואילך, החל מעוד 48 שעות, בידי שניהם ובליבותיהם לכלכל את מעשיהם.
זוכרים את הסרט The Father of the Bride?
זה במפורש לא אני!
זו זוגתי, שתחייה, שעצביה מרוטים בשעות אלה, אך גם היא מתאפקת ומותירה 100% של עצמאות בידיהם של דויד ורותם Amore!
מזל טוב. שיזכו הם ותזכו אתם לאהבה ונחת.
העצבים המרוטים זכורים לי מחתונת אחותי. אני נתקתי מגע וחברתי להורים חצי שעה לפני החתונה.
מזל טוב ותחזיקו מעמד
וטוב שם טוב משמן טוב
חנוך, כמה מרגשים רגעים אלו – "תרשום!, תרשום!"…כדי שנהנה גם אנחנו…:)
ברכות חמות לאב המסור.
אין כמו טוב ומיטיב
מזל טוב!
איזו רשימה מרנינה, מזל טוב לכל הנוגעים בדבר!
מזל טוב!!! תיהנו.
תודה לכולם!
האישה שתחייה התאזנה, וכמוה כולנו.
ירדנו מעץ העצבים ונחתנו ברכות על מדשאת האהבה.
עוד 24 שעות בלבד (-;
מזל טוב, לה אמור זה טוב, 🙂
האמת היא שלרגע חשבתי לקרוא על הספר אירופאים, וטוב שהתבדתי. מזל טוב.
מזל טוב! ויפה התשובה לשאלה: יהודי??
לכאורה "גוי".
איש טוב ומיטיב – חשוב פי אלף!
מזל טוב, חנוך!
אושר ואמורה לבתך ולדויד אמורה.