נשית חזקות – אלמונית קיימת

מלכתחילה החלטתי לספר על נשים חזקות בישראל אך ורק אם הן כבר לא בחיים.
לך תדע איך עלולה או עשויה מישהי לקבל את דרך הצגתה.
ואז עלתה בי מחשבה חדשה:
אפשר לכתוב על נשים ישראליות חזקות גם אם הן בחיים, בתנאי שאסווה את הפרטים המזהים.

"אלמונית קיימת" בהחלט בהחלט קיימת, ואפילו די קרובה.
הבה ונמציא לה שם נורמלי:
"עלמה"

ילידת קיבוץ בדרום הארץ, בשנים שבהן הקיבוץ היה עדיין ראוי להגדרתו השיתופית.
גדלה, עם שלושת אחיה, על המדשאות.
חונכה על ערכים ואידיאולוגיה, שאותם הקפידה לקיים.
תלמידה מצטיינת עלמה – כמה רמות מעל שאר הנערים והנערות בשכבה.

לפני השירות בצבא – שנת שירות, כמובן:
מורה לעברית בעיירת פיתוח.
במסלול הצבאי דילגה בקלי קלות לקצונה.
יש הוכחה – תמונה של שר הבטחון יצחק רבין עונד לה את הדרגות, כחניכה מצטיינת.

כשהשתחררה אמרה לה אמא: "את מוכשרת – אין לך מה לעשות כאן. לכי תלמדי על חשבון הקיבוץ ותפתחי קריירה."

את הכשרון למתמטיקה לקחה מאבא, ולכן למדה ראיית חשבון באוניברסיטה.
סירבה לקחת מהקיבוץ דמי מחייה (בנוסף לשכר הלימוד) ועבדה בשלל עבודות: או-פר, קופאית בסופר, מנקה של חדרי מדרגות – הכל הכל – עפ"י הפתגם "אין עבודה אשר מביישת את בעליה."

בשנת הלימודים האחרונה פגשה בקיבוץ את אלוף נעוריה. הוא הגיע מהעיר עם חזון של הגשמה.
האהבה עשתה את שלה, ושניהם עזבו לעיר.
עלמה סיימה את חוק לימודיה ועמדה בבחינות מועצת רואי החשבון, כאשר הבחור למד הנדסת מחשבים.

הקיבוץ היה מוכן לעשות כמעט הכל כדי שעלמה תישאר. מה לא הציעו לה? מזכירת קיבוץ, מרכזת משק, כלכלנית ראשית במועצה האיזורית, מנהלת קהילה.
אבל היא זכרה את דברי אמא ואת הצדק שבהם.

החתונה נערכה בקיבוץ, אשר, בשל שינוי הסטטוס, דאג לגבות כל שקל ושקל מהעלויות.
שתי משפחות ההורים שילמו בשמחה.

גרו בעיר, בשכונה ישנה, כאשר התקבלה עלמה לעבודה במשרד רואי חשבון מהגדולים בארץ.
זינקה כמטאור במשרד, בעוד האיש שלה מוצא את מקומו בחברת הייטק.

קנו בית בישוב קטן ופורח, נכנסו למשכנתא וילדה ראשונה יצאה לדרך.
האיש החל לעסוק בספורט, ומשך גם את עלמה לאותה פעילות. היא החלה לעסוק בה בצורה מדעית – טבלאות, הספקים, חישוב מרכיבי ויטמינים וכו".
מכאן צמחה לה קריירה שניה – הדרכת קבוצות וחוג ספורט לנשים בישוב שבו הם גרים.