רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
מרוב רצון טוב יוצא לה הכל הפוך.
משתדלת לרצות את כולם ורובם רואים הפוך.
נותנת את הנשמה ולא מבינים אותה בכלל.
לפעמים יותר מדי מתוחכמת:
במקום לומר: "זה וזה אני רוצה!"
מסתבכת עם התחשבנויות עבר, מוציאה אגרסיות נשכחות ומובנת, שלא באשמתה, כאישה מרירה.
לרוב – ברור לה כל כך מה צריך להיעשות, שכל שאלה מרתיחה את דמה וגורמת לה להתעקש על פרינציפים שאפילו לה אינם חשובים.
אחרי כל קטע כזה גורמת לעצמה כאב בטן מבית מדרשו של "מה כבר רציתי? למה לא קולטים בלי שאבקש מפורשות? הרי רק טוב אני רוצה!"
האמת?
מלאכית מהלכת על שניים, ללא כנפיים וכאן בעולמנו, לא בשמיים!
כל תכליתה (בעיני עצמה) הוא להיטיב עם כל מי שנקרה על דרכה – קרובים וזרים גם יחד.
גלגלי השיניים במוחה עובדים פול טיים ג"וב בכיוון אחד:
לעזור לכל העולם.
שלחה לי מכתב (כזה מנייר, מעטפה ובול, שמחכים לו שלושה ימים לפחות) ובו תחינה:
"תעזור לי להבין את בני האדם, בבקשה.
למה מפרשים אותי עקום?
אני הולכת ונעשית חשדנית מרוב שלא מאמינים
לכוונותי הכל כך טהורות?
מייחסים לי אינטרסים שאין לי בכלל ומחפשים מניעים
נסתרים, ולי הרי אין כאלה – אתה בטח יודע!"
מה אני עושה איתה עכשיו?
איך מנחיתים מלאכית אל קרקע המציאות מבלי שמציעים לה לאמץ טיפל"ה אגואיזם והעדפת צרכיה שלה?
איך מלמדים אותה את המידה ה"נכונה" של רצון טוב?
חנוך, בעולם אין שחור ולבן, מלאכיות בוכיות מול עולם אטום וערל לב.
בדרך כלל האמת נמצאת באמצע.
אי אפשר לכפות את ה"טוב" הפרטי שלך על אחרים, ניתן להציע, כמו בבדיחה, ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.
בן אדם שמסתבך עם כל העולם ואשתו, כשהוא לתומו סבור שהוא שוחר רק טוב, צריך לבדוק אצל עצמו ראשית, מה עשה לא טוב.
וטוב לא כופים, מקסימום מציעים. אחרת זה הופך לסיוט בנוסח האימא הפולניה המסרסת, המדכאת. לא מתערבים לאף אחד בעצמות בכח, יש לכבד את מרחב המחיה גם של מי שאתה סבור שהוא טועה. אולי מנקודה של כבוד הוא כן יקשיב לדבריך.
אגב, בבלוג הקודם דברת על אישה לוחמת כלשהי, בעיניך, יפה שאתה מחפש נשים כאלה, אבל תארת מישהי בורגנית למדי, שבסך הכל עובדת ומנהלת מישפחה, היא לא מודל ללוחמת, ישנן נשים לוחמות מחומרים מוצקים ביותר למרות שחיות בחיים נזילים ביותר.
אבל אני מעריכה את הרצון שלך להציג נשים חזקות. כל הכבוד.
אני בהחלט מסכים איתך שלא צריך ללכת לקיצוניות, בייחוד שהנזק העיקרי נגרם לה עצמה.
בפוסט הקודם לא הוזכר בשום מקום המונח "אישה לוחמת".
נשים לוחמות זה משהו אחר לגמרי, ואני מביא כאן מדי פעם דמויות של נשים חזקות.
גם זו האחרונה, אפילו אם היא בורגנית ומנהלת חיי משפחה – בהכירי אותה – אישה חזקה היא.
כל כך מזדהה עם הסתבכויות מסוג זה. כל כך.