רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
את השנה החדשה היא פותחת, ממש בשעות אלה, בטיסה אל אהובה הצרפתי.
כבר יותר משנה שהם "ביחד" – בערך עשר פעמים יד ביד, ולתקופות של בערך שבוע.
כל היתר – במסנג"ר.
היום היא נסעה לחמישה שבועות.
לפני כמה חודשים הציע לה נישואין, והיא הסכימה (גם טבעת רשמית היתה מעורבת).
התכנון הוא שבעוד שנה, לאחר סיום התואר הראשון, תעבור לחיות איתו בצרפת לכמה חודשים.
בהנחה שהכל יהיה בסדר – רק אז תהיה חתונה.
מה שחיבר אותם מלכתחילה היא מוזיקת רוק מסוג מאוד מסויים.
הוא בא לארץ עם להקתו, והיא נצמדה כגרופי.
עיניהם נפגשו והחליפו ניצוצות, וכל השאר כבר הסטוריה.
הוא גדול ממנה בעשר שנים, ולמרות הרקע הכל כך שונה – הם מוצאים ים של נושאים משותפים.
חמשת השבועות הבאים גם הם יהיו מעין "מיני נסיון", וזה חשוב כשלעצמו.
כאישה צעירה, בלי הרבה נסיון בחיים, יש לה (ותמיד היו לה) אינסטינקטים בריאים – בייחוד לגבי בשלות, בגרות, איכפתיות וכבוד.
כשהיא אומרת בריש גלי:
"עם אף אחד בעבר לא הרגשתי כל כך נאהבת, מחוברת ומכובדת!"
פשוט חייבים להאמין.
יש עוד כמה וכמה נעלמים בקשר לעתיד, אבל אם לוקחים בחשבון את הצלחותיה עד היום, ואת הנחישות והראייה רחבת האופקים,
חייבים להצדיע ולהוריד את הכובע בפניה!