מסגרות

מסגרות הן גם שיטת המימשל הנוחה ביותר למימסד שזקוק לשליטה ולשקט, כדי להמשיך לדאוג לעצמו במסווה של "סדר ציבורי".
חוקים, תקנות, צווים, וכולי – כל אלה נועדו לדיכוי!

גדולי האידאולוגים של "משק חופשי" הם גדולי המענים והמדכאים.
הם הם ממציאי חוקים ומגבלות ללא הרף, וכל המרבה – הרי זה, כביכול, משובח.

נכנסים לנו לחיים בכוח, ותוך לחץ מסיבי על בלוטות הרגש (שלנו, לא שלהם שכבר מזמן כבה), משיגים את הסכמתנו.
ואז אנחנו מושיטים את ידינו לאזיקים הנכספים, ואומרים:
"יופי! יש מי שדואג!"

בולשיט אחד גדול, שראוי לבעיטה וניפוץ לכל עבר!

תנו לנו לחיות בחופש מוחלט ותראו שכלום לא מתמוטט.
הכל יישאר על מקומו בשלום, ורק האנשים יהיו שלווים ומחייכים כתוצאה משליטה של 100% בחייהם.

מה דעתכם, כל מי שתהיו, לעשות נסיון?
אה – פוחדים?
מעניין ממה.