פּוֹרֵעַ בָּךְ הֲבָרוֹת בִּלְתִּי מְמֻסְפָּרוֹת
כְּשֶׁאַתְ פּוֹעֶרֶת שְׂפָתַיִם כָּל הַשָּׁנָה,
שִׂפְתֵי דָּם נִצְחִי.
שׁוֹהֶה בָּךְ בַּחֲדָרִים,
נוֹעֵל תְּרִיסֵיהֶם כְּנֶגֶד הַטֶּבַע.
בַּל יַחְדֹּר קֶצֶב מְסֻדָּר
וְיתַמְצֵת אֶת הָאַהֲבָה.
מְבַטֵּל שׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת,
יוֹשֵׁב בְּחֵיקֵךְ הֶעָגֹל.
עוֹר בְּעוֹר בְּעוֹר.
אַנְטִי מִסְגֶּרֶת.
אַנְטִי הַיְקוּ.
מהפלאפון מנסה פעם ראשונה פה אהבתי את השיר בעיני הוא הכל חוץ מאנטי משו (:
לא רק שהצליח לך להגיב מהפלאפון, אלא אפילו עקפת את מערכת ניהול התגובות (אחרי שטרול מניאק התחיל לנבל את הפה כאן בזמן האחרון).
אם ה"אנטי" התקבל כ"לא אנטי", רונית, אז אני עוד יותר שמח!
תודה רבה.
שיר יפה ואניגמטי במידה המאפשרת לי למצוא את הסיפור שלי.
יותר מזה לא יכולתי לבקש, מירי.
תודה רבה!