בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן

  . . קופסת חיילֵי שוקולד    קופסת חיילֵי שוקולד במדֵי השומרים של ארמון באקינגהם על השולחן. נזכרתי, חֲבֶרְתִּי אומרת לי, קניתי לָנוּ ולָךְ. עוד מעט יום כיפור. הממ. נכון. אֲנָחוֹת. חברתי שְׁקֵטָה, ילדיה ונכדיה בחו"ל. אני ילדַי ונכדַי כאן, כך ש אני עם חנוך לוין, אם כי הוא כבר בחלונות הגבוהים (מסביבנו בבית הקפה גם צעירים גם זקנים עם ...

. . לשנה החדשה    קניתי מִנְעָלִים חדשים שידריכו אֶת צעדַי –                              שֶׁיַּבְדִּילוּ בין מבקשֵי טובתי למבקשֵי נפשי שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה וְשֶׁמֵּעַל האדמה בין דורשֵי שלום לתובעֵי דָּמָם בין רַחְמָנִים לְנַקְמָנִים שֶׁמֵּעַל האדמה וְשֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה בין אלה אשר מִצְוָתָם בין אדם לאלוהיו לאלה אשר חייהם בין אדם לאדם – בין אדם לַחֲבֵרוֹ אַף בִּשְׁעַת עֶלְבּוֹנוֹ וּבִשְׁעַת כַּעֲסוֹ חֲבֵרוֹ     ...

. . לקוראַי וידידַי ב"בננות",  הנה מתחילה שנה חדשה.  זה הרגע (האחרון כמעט) לאחל לכולכם שנה טובה.  זה גם גם הרגע לבקש את סליחתכם – לא ביקרתי אצלכם בזמן  האחרון.  — שנה טובה-טובה! שלכם,  רבקה —

. . ילדה קטנה                                             ידי נוגעת בילדה קטנה. המלאך פורשׂ שמיכת פיקה חיוורת על גוף פורח. עיוורי צבעים מה מבינים בצבע. ואין מקום שני. ואין מלאך שימלא מקום עד בוא תורי. ידי נוגעת בילדה קטנה.   בית קברות יהודי ותוצרת הארץ. מעלֶה אבני נגף בעצימת עפעפיים. כל בתי הקברות שבכאן משמיעים חריקה משונעת, חדגונית באוזני הקברן, מסתלסלת ...

. . (לאָצִי מביט בשנֵי ילדַי)     לאָצִי מביט בשנֵי ילדַי המשחקים בחרסית האדומה. החבילוֹת בשבילי כבר  מוכנוֹת (אֶת החרסית הלבנה אני קונה אצל בָּקְשִׁי). לאָצִי שָקֵט. אני לא.  מבטוֹ משתנֶה. במִבְטָאוֹ הצֶ'כִי הרגוּעַ הוא אומר, "אצלנו – לא עוד ילדים.  דַי. זֶה נעצר כאן."         © רבקה ירון  

  . . (אֶת התחזית להיום והלילה)   אֶת התחזית להיום והלילה אני שומעת בדבֵקוּת ובהקשבה רליגיוֹזיוֹת בחדשות של שש בבוקר (אני יודעת – התחזית היא ניבוי רק למזג האוויר, לא לזֶה של התושבים). חֲבֶרְתי משועשעת. גם אני משועשעת מעצמי, כאילו מה, כאילו יֶחֱזוּ ארבעים-וחמש מעלות בַּצל ואז הכול מוצדק, הצְרָחוֹת ושאר ההִתְפָּרְעוּיוֹת שלנו הן תוצאה של שיגוע שנשלח מן ...

. .   [*****]     היום שלי מתייצב אחר כמה ספלֵי קָפֶה. מרגיעים אֶת תחינוֹת האבא השָׁכוּל: בִּתִּי בִּתִּי אַל תצאי מסוכן הוא כבר לא פה אבל תחינותיו אִתי. בַּיום היה מסתובב עם משא יקר על הכתפיים, מְלַטְּפוֹ ואומר, היום אני שפוי ויכול לשמור עליה (כשחָלַה מיאן, מי ימשיך אֶת חייה). ברם, הקָפֶה פותח דלת לַשכנים ממול, הם חיים ...

. . אֶפִּילוֹג   *   כִּנַּסְתִּי נְכָסִים          (מֵעָלַי רָקִיעַ בְּלִי יַלְדוּת) נְכָסַי בַּדָּרוֹם נְכָסַי בַּצָּפוֹן מְבַקֶּשֶׁת רְשׁוּת הוֹרִים לִשְׁהוֹת בֵּינָם לִשְׁמֹעַ רוּחוֹת לְיַד הָאַנְדִּים אַרְבַּע הָרוּחוֹת שֶׁל הָאִינְדְּיוֹ, הַפָּצָ'מָמָא וּשְׁאֵלָתָהּ  אֵיפֹה הָיִית הֲלֹא בֵּינֵינוּ                      בַּיִת   *       רבקה ירון ©  

. . אך הקיפּוֹד*   ולמדתי: שֶׁ                לְעוֹלָם הנסיך הקטן הוא יֶלֶד בן שֵׁשׁ, שֶׁ לַנסיך הקטן רק שושנה אחת, שֶׁ לְעוֹלָם לַנסיך הקטן סיפור אחד בלבד: אֶת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין השושנה שלוֹ.         © רבקה ירון   ———- * "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול."                    ארכילוֹכוֹס, VII לפנה"ס.     

. . *** ***     הילדה שֶׁדָּרָה קומה מעלַי דָּבָר אֶחָד יוֹדעת: לעוֹרר חֶמְלָה טינה תשוקה רתיעה אהבה.                                            יש בָּהּ שֶׁמרגיז – כמו בַּקָּשַׁת קיום בְּרַכּוּת טוֹבְעָנִית. יש בה הליכַת בלרינה של נסיכה מוּדחת, חוֹתָם של רָז בְּשוֹבֶל ארוֹך. ויש בה גוף נינוֹח ניחוֹח אחריו. עוֹד יש בה     היא הָרָה רגשוֹת פְּרִי חֲלָצַיים רבּים לְאוֹר ...