כללי

עדיין

עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת נְקֻדַּת מִשְׁעֶנֶת, רַק נְקֻדָּה אַחַת תַּסְפִּיק לִי, מְמַדַּי צְנוּעִים, שְׁאִיפוֹתַי סְבִירוֹת גִּילִי מְתַעְתֵעַ, אֲנִי קָמָה בְּרוּחַ צְעִירָה מְאוֹד וְגוּפִי מְסַפֵּר לִי בִּמְהִירוּת אֵיפֹה הָאֱמֶת: שֶׁ בַּמַּעֲבָר הַזֶּה מֵרוּחַ לְגוּף אֲנִי תְּפוּסָה זְמַן לֹא בָּרוּר מַטְרִיד וּמְכַרְסֵם, כל דַּקָּה דַּקָּה שֶׁ בּוֹרַחַת מַשְׁמָעוּתָהּ מִתְרַבָּה כְּמוֹ הָיְתָה אֶלֶף הַפָּנִים לַדַּקָּה שֶׁלֹּא אַכִּיר. עֲדַיִן הָרָצוֹן חַי וְ קַיָּם בִּי כְּאִלּוּ הַכִּשָּׁלוֹן ...

קרא עוד »

שדות הפרגים

הָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה מְאוֹד בְּאוֹתָהּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁ רָאִיתִי קֶשֶׁת בָּעֲנָנִים, הִוּוּ גֶּשֶׁר מֵעַל כָּל הַפְּעָרִים, פִּכְּחִים וְשִׁכּוֹרִים, עֲנִיִּים וּשְׁאָר הַסְּקָלָה, כְּאִלּוּ כֻּ-לָּ-נוּ נְטוּעִים בְּמַרְבָד וְהוּא שְׂדוֹת הַפְּרָגִים, לַמְרוֹת הֵעָדְרָם שֶׁל הַקּוֹסֵם, דּוֹרוֹתִי, טוֹטוֹ וְהַמְּכַשֵּׁפוֹת, וְ לַמְרוֹת הַכֹּל כֻּ-לָּ-נוּ שִׁכּוֹרִים חַיְכָנִיִּים לְמַדַּי. גַּם הַיּוֹם (אֶתְמוֹל: יֵשׁ לְדַיֵּק) הָיוּ הַקֶּשֶׁת וְהָעֲנָנִים תְּלוּיִים מֵעַל הַגַּגּוֹת שֶׁהִלְבִּינוּ, גַּם אֶתְמוֹל וְגַם הַיּוֹם (וְגַם מָחָר) ...

קרא עוד »

מכירת סוף העונה

מכירת סוף העונה הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הֵם מֵעֵין מְכִירַת סוֹף הָעוֹנָה, אוֹ חִסּוּל הַמְּלַאי, אוֹ חִסּוּל סְתָמִי כִּי כֹּל שֶׁמְּיֻתָּר מֻגָּש בִּמְחִירִים אַטְרַקְטִיבִיִּים לַקּוֹנִים הַמְּדֻמִּים שֶׁאוֹ יְמַמְּשׁוּ אֶת הַתִּקְוָה אוֹ יַבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּת בַּסְּחוֹרוֹת וְיַמְשִׁיכוּ הָלְאָה בְּלִי מַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, הֲלֹא סְחוֹרוֹת נוֹסָפוֹת מֻצָּגוֹת בַּחַלּוֹן הַשָּׁכֵן. בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת מְפַלְּלִים לַקּוֹנֶה הַקָּטָן הַמְּזַהֶה הִזְדַּמְנוּת פָּז לִרְכֹּש מוּצָר יֻקְרָתִי שֶׁיָּדוֹ אֵינָהּ מַשֶּׁגֶת בִּימֵי עוֹנָתוֹ. בַּעֲלֵי ...

קרא עוד »

אני הזקנה במסדרון

אני הזקנה במסדרון וְעַכְשָׁו אֲנִי הַזְּקֵנָה בַּמִּסְדְּרוֹן, אוֹמֶרֶת לִי, שָׁם סָבָתִי הָיְתָה הַזְּקֵנָה בַּמִּסְדְּרוֹן, רָצִינוּ לָקַחַת אוֹתָהּ אֶלָּא שֶׁ פִּתְאוֹם לָקְחָה לְיָדֶיהָ אֶת הַמַּסְרֵגוֹת וְכִסֵּא, הִתְיַשְּׁבָה בַּמִּסְדְּרוֹן קָרוֹב לַדֶּלֶת, סִלְּקָה אוֹתָנוּ וְאָמְרָה, אֲנִי זְקֵנָה, רוּצוּ-רוּצוּ, רוּצוּ נוּ, וְכָכָה אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ, אוֹמְרִים שֶׁ אֲנִי דּוֹמָה לָהּ מְאוֹד [הִיא סוֹרֶגֶת, מֻטְרֶדֶת], רַק הַסִּפּוּר שׁוֹנֶה, מַמְשִׁיכָה, כָּאן זֶה עִנְיָן שֶׁל פּוֹלִיטִיקָה וּבְחִירוֹת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון