בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
.
.
אך הקיפּוֹד*
ולמדתי: שֶׁ
לְעוֹלָם הנסיך הקטן
הוא יֶלֶד בן שֵׁשׁ, שֶׁ
לַנסיך הקטן
רק שושנה אחת, שֶׁ
לְעוֹלָם
לַנסיך הקטן
סיפור אחד בלבד: אֶת
שֶׁבֵּינוֹ
לְבֵין השושנה שלוֹ.
© רבקה ירון
———-
* "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול."
ארכילוֹכוֹס, VII לפנה"ס.
משום מה, לא אהבתי את "הנסיך הקטן" אבל הערצתי את המחבר. השיר וההערה מעניקים ממד חדש לדברים.
שבת שלום
רות
רות יקרה, אִם הועלתי במשהו לנסיך הקטן, לדידי די והותר.
תודה ושבת שלום.
מאוד אוהבת. לולא ההסבר לא הייתי מבינה את הסיבה לנוכחות הקיפוד. למדתי, אהבתי אותו ואת הנסיך הקטן שלך. גם אני כמו רות לא אהבתי את הספר. תודה רבקה
מירי, מה שעשית לי :).
הלכתי לחפש את התרגום לעברית (יש שניים) של "הנסיך הקטן" כדי לצטט ממנו אֶת התגובה שעוררת בי. הנהי:
תרגום ישן, עמ' 72:
"'שמח אני – ענני הנסיך הקטן – שדעתך כדעת שועלִי.'"
תרגום חדש, עמ' 68:
"'אני שמח שאתה בדעה אחת עם השועל שלי,' אמר הנסיך הקטן."
אני שמחה שאהבת את הנסיך הקטן שלי, מירי. בגלל הקיפוד.
תודה ושבת שלום.
אני אוהבת קיפודים ואת הנסיך הקטן שלך ומזדהה עם הצורך ליחודיות האהוב והאוהב. מעניין אגב להתבונן עד כמה אנחנו מסוגלים בו זמנית לאהוב אחדים וכולם במקום רחב בלב.
זאת אמירה מעניינת. עלו אצלי בו-זמנית הסרט "צייד בודד הוא הלב" (The heart is a lonely hunter), משנת 1968, ו"מקום בלב" (Places in the heart), 1984. ופתאום שמתי לב (מה לעשות, ככה אומרים בעברית) שמלבד הנושא, יש מאפיין אחד אחר המשותף לשניהם: בתפקיד הגברי הראשי משחקים שני שחקנים שעם הזמן, מִשחקם התרחק מאוד מן האופי הטראגי-דרמָטי של הדמוּת באותו סרט – אלן אָרקין וג'ון מלקוביץ', לפי סדר.
המם. אני חוששת שהאמירה שלך נדיבה מאוד עם המין האנושי, מירי.
מה שבטוח: זאת אמירה מחממת-לב. תודה!
נדמה לי שרוב הנשים היו רוצות שלנסיך/מלך שלהן יהיה רק ורד אחד- הן עצמן…
נראה לי שהדור הצעיר כבר לא בקטע הזה, אבל זה נושא ענק והייטבת להביא אותו אל שיר יפה שכזה..
שבת נעימה .
יוּ-וּ-וּ, תמי.
אגיב בקלילוּת, רק לחלק הראשון:
– לא יותר ממה שרוב הגברים רוצים: להיות הנסיך האחד והיחיד 'שלהּ', ושהשושנה תהיה רק 'שלוֹ'.
תודה ושבת נעימה גם לך.
אהבתי את "הנסיך הקטן" ואת שירך היפה
שבת שלום
עפרה
נהדר :).
תודה, עופרה!
שבת נעימה לך.
אני דוקא אהבתי את השועל של הנסיך. ומדי פעם פוגשת שועלים בסביבה שלנו ונזכרת בשועל ההוא.
אבל גם קיפודים אני אוהבת.
השיר העדין שלך מתחבר לי ישירות לספור הנפלא ההוא
[בפרפראזה:] "לאט, לאט," אמר השועל לנסיך הקטן, "לאט, לאט. קודם […]"
:))
מה יהיה, נעמה? דיברת על החלק הבא של "אך הקיפוד"*.
אגב, אני שמחה מאוד-מאוד שגם אַת אוהבת אֶת השועל של הנסיך הקטן – אֶת הסיפור הזה, שאחת מתכונותיו הבולטות היא לִגדוֹל יחד עם הקורא <בתנאי שהקורא גָדֵל, ברור, ובתנאי שהקורא יודע לקרוא>.
תודה!
ניסיתי כבר לחייך אל השיר הנפלא הזה אתמול. [הוא. השיר כבר דבר אל הבטן הרכה שלי. מודה :))]
הקיפוד. הקוצים של השושנה.
ואיך לא הנסיף הקטן//הענק :))
אז עוד תודה. גדולה,