משוטטת
  • מאיה וינברג

    נולדתי בעיר אחת וגדלתי בעיר אחרת. עשיתי שירות צבאי מלא, למדתי, סיימתי בתואר דוקטור, התחתנתי, ילדתי. בדרך קרו דברים נוספים. כעת אני כותבת, מדברת עם חיות, מתרגלת יוגה בשיטת איינגר ומשנה את דעתי לעיתים תכופות. תמיד אני משוטטת בעולם. שוטטות הוא מושג שפותח על ידי בודלר. ה-flâneur על פי בודלר הוא אדם שמהלך בעיר כדי לחוות אותה. כעת (2012-2013) אני משוטטת בפריז . בשם העיר היפה החלטתי לפתוח את הדלת, טקסטים ותמונות.

מגדל בבל

זמן מוזר, זמן הנסיעה במטרו. הרכבת מכרסמת במעי העיר, מתקדמת באפלה תמידית, ממהרת. גם כשיש לי הרבה תחנות לנסוע אין בי די השלווה לשבת לקרוא (בהנחה שיש מושב פנוי, תלוי בקו ותלוי בשעה). במקום זה אני בוהה בנוסעים האחרים, קשה שלא. נעליים מכל מיני סוגים, פנים, מעילים, תסרוקות. אם יש בחור יפה  העיניים נתקעות בו. לא  דרוש הרבה כדי להתאהב, ...

קרא עוד »

אדון צפרדע עם שעון זהב

    לעיתים רחוקות זה קורה, כל דבר נופל למקומו בשלווה. יום ראשון בוהוריים, העיר מתעוררת להט, מפהקת, נינוחה. אני משוטטת עם הבנות בעגלה. אומנם אפור היום אבל לא יורד גשם וגם לא קר. הבנות לא מבקשות דבר בלתי אפשרי , רק קרפ שוקולד או סיבוביים על הקרוסלה. אני נעתרת. על המדרכה מנגן איש באקורדיון ומפוחית מנגינה המכמירה את הלב. ...

קרא עוד »

משוטטת במטבח

בקר שלם  עובר בנעימים ליד חלון המטבח והנה כבר צהריים. כל אשה צריכה חדר משלה ולי יש פינה נהדרת לצד מדף העץ הגבוה מול החלון. אין בי ציניות שאני אומרת את זה. זו באמת פינה נהדרת. העיר כולה פרושה דרך חלון הקומה הרביעית והמופע המרכזי הוא תמיד מופע השמיים. הבקר מתחיל בשמיים פתוחים, מארחים שמש. צריחי הכנסיות מתנצנצים ועונות להם ...

קרא עוד »

קור ואקורדיון

שלוש מעלות. פברואר לא מוותר. קר. קר. קר מאד. מאז הפוסט האחרון ,המדמיין את האביב, לא הפסיק לרדת שלג. רק אתמול הגיחה שוב השמש לכמה שעות  ושוב אפור וקר. בסוף השבוע אנחנו נשארים בבית ומארחים  או הולכים לבית של חברים. במהלך השבוע אני מסתגרת, בולעת ספרים ומפצחת אגוזי מלך .באמת שלא נעים לשוטט יותר מדי. הידיים קופאות גם בתוך הכפפות ...

קרא עוד »

סנונית אחת

  הבקר שוב התחיל בשלג. אני מתעוררת ורואה פתיתים תועים בחלון. כיון שהם קלים כל כך , באין רוח, הם לא ממהרים לצנוח. זו כנראה אסוציאציה פרטית לחלוטין אבל זה נראה כמו  אנשים שנקלעו מול חלון חדר השינה שלנו, משתהים לרגע, מתמהמהים מול הזכוכית ולא ממשיכים הלאה. ראשים קטנים, לבנים, צפים בחלל. ייקח לי חיים שלמים להתרגל להפתעה החרישית הזו. ...

קרא עוד »

שבוע מחוץ לעיר

פברואר הוא ליבו של החורף והזמן הנכון ביותר אולי לנפוש את חופשת החורף, היא Vacance d’Hiver. אם יש חופשת קיץ (היא ה Vacance  ואין שום צורך להכביר בתארים נוספים פרט לה' הידיעה) מדוע לא תהיה גם חופשת חורף? חופשת החורף מוקדשת רובה ככולה לספורט של חורף: החלקה על הקרח, סקי, סנובורד, החלקה במזחלות ושאר שעשועיי שלג. החופשה נחגגת בתאריכים שונים ...

קרא עוד »

אהבה שאינה תלויה בדבר

תשע ארבעים בבקר. סוף סוף הבקר עולה ויש אור מלא. החורף הפריזאי, שחודש פברואר הוא ליבו, מעמיד את האהבה לפריז במבחן. קר, רטוב, חשוך , הגנים עומדים בעלבונם בשלכת. כמות התיירים פחותה כך שאפילו בשדרות השאנז אליזה רואים את המדרכה הרחבה חשופה. נגמרו החגים הגדולים, הוסרו האורות התלויים בכיכרות וברחובות ובקרוב תגמר המכירה הגדולה, גם כך נותרו ממנה כעת רק ...

קרא עוד »

עיר העורות

אתמול עשינו יום של תיירים. שוב יש אורחים והפעם גם יש יום חופש מהגן כך שהיום אבוד מראש ולכן מותר לכל תוכנית הפקר. כך שמנו פעמינו אל השדרות הגדולות בקו מספר אחד במטרו. קו זה חוצה את העיר ממזרח למערב  דרך ציר ההתרחשויות הראשי ולכן תמיד , בכל שעה, מלא. בנות מתורגלות לקפץ פנימה במהירות. הקטנה מתחילה משום מה לצווח ...

קרא עוד »

כל דבר

פריז משנה את דעתה. מהבקר התחלפו השמש והגשם לסירוגין ובאמצע ירד אפילו ברק חינני לכמה דקות. עכשיו שוב שמש נהדרת מסנוורת בחלונות. מפנקת את העציצים במרפסת. אני סוגרת את הווילונות כדי שאוכל לראות את מסך המחשב, עד כדי כך. אתמול הרחקתי עד הרובע השביעי כדי לבקר במוזיאון הכל דבר.museum of everything, כך באנגלית, כיוון שהמיזם הוא בריטי במקור. מדובר בבניין ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג