כללי

משחקי הזמן

בקר טוב. מתעוררת באופן טבעי. ללא נדנוד השעון הארור (שלרוב אין לו הצורך לנדנד. מרוב נוירוזה אתעורר כבר בצרצור הראשון).מתעוררת במיטה הרחבה ומותחת איברים. ידיים ורגליים מלוא המתיחה. משתהה. כמו בסרט. לא כמו בחיי הרגילים. יוצאת מהמיטה, מהר מדי, לתהות על קנקנו של המצב החדש. שקט מוחלט. גם לא תפיפות הרגליים של הכלבה. בקר חלבי במלוא כוחו עומד בדירה. הולכת ...

קרא עוד »

דברים

דברים ראיתי שמיכת פוך משובחת, ללא ציפה, מחליקה ברוח שובב אל האספלט בחניית הבניין ממול. מבוכת המבושים הבורגנים שלה עלתה עד לחלוני. עבר קבצן וראה. לא לקח. רק בא ושכב עליה, כך בפס בטון לח באוניברסיטה, חרט מישהו במקל  "גם אני רוצה להטביע חותם"  והטביע דברים באים וחולפים. למשל פורים. למשל פריחה שלא תיאמן בצדי הדרכים. למשל בחירות. נפלא ומפחיד ...

קרא עוד »

סוטים יקרים

כבר אחרי חצות. כל האנשים ההגונים במיטתם. אני יושבת על סף התהום שבין שבוע לשבוע חדש. בין מנוחה לעמל. באזור התפר איש אחד שוב יוצא מחיי. אשה אחת שוב נכנסת. בין שני אלה תמיד דלתות מסתובבות באולם חיי.כך לעולם אינם נפגשים     ספר השירה הראשון יוצא לאור. יותר משעבודות העריכה וההגהה אורכות זמן רב ומדמות הריון עד שכתב היד ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג