משוטטת
  • מאיה וינברג

    נולדתי בעיר אחת וגדלתי בעיר אחרת. עשיתי שירות צבאי מלא, למדתי, סיימתי בתואר דוקטור, התחתנתי, ילדתי. בדרך קרו דברים נוספים. כעת אני כותבת, מדברת עם חיות, מתרגלת יוגה בשיטת איינגר ומשנה את דעתי לעיתים תכופות. תמיד אני משוטטת בעולם. שוטטות הוא מושג שפותח על ידי בודלר. ה-flâneur על פי בודלר הוא אדם שמהלך בעיר כדי לחוות אותה. כעת (2012-2013) אני משוטטת בפריז . בשם העיר היפה החלטתי לפתוח את הדלת, טקסטים ותמונות.

לידיעת הנוסעים לפריז -חלק ראשון

  (כתוב בלשון נקבה מטעמי נוחות, אך מיועד  לבנים במידה שווה) אחת לזמן מה אני מקבלת בקשה מנומסת (יותר או פחות) לטיפ של מקומיים והמלצה מ"בפנים" על מסעדה טובה או משהו שווה לעשות בפריז. לרוב  ממש באילו המילים. משימה בלתי אפשרית לכל הדעות. ראשית אין מקום כזה פריז. יש עשרים רבעים מסודרים כשבלול. כל אחד אחר. יש שלושים וחמישה גשרים ...

קרא עוד »

מה שאשה רוצה

   העיר מודדת בגדי אביב, כבר לא קר עם מעיל אומרת אורלי וזו ההגדרה הקולעת ביותר. העיר חוגגת עם תשע עשרה מעלות ואפשרות תמידית לגשם. אצל הפלוריסט מזדקפים בכל צבעי הקשת עציצים של חרציות. אני מאמינה גדולה בחרציות. הן מסמלות את היופי הפשוט, המדויק ביותר, החף מיומרות. חרצית  למשל היא היפוכו של סחלב , אבל אלו כבר דעות איזוטריות. אתמול ...

קרא עוד »

מפוחית ואקרודיון

  דברים מתחילים להתחבר . ביקור מקרי בבית של בלזאק פוגש בשוק הפשפשים של פלאס ד'אלגירה  ארגז עם כתבים שלו. וכמה שהוא כתב הרבה. אני מחטטת בין הספרים העבים ,לגעת בנייר, קוראת את הכותרות בצרפתית הרפה שלי. בלזק שכתב וכתב ושתה נהרות של קפה. כאן שוק פשפשים (מרשה דה פּוּס) הוא שוק של ממש, מסודר, ריחני, אסתטי ודי יקר. הכל ...

קרא עוד »

אָ לֶה זִי

    פריז ממשיכה. הו אסקפיזם מתוק. יום חם אמתי ראשון בלי מעיל. גל ירוק של עלים על העצים הגדולים ברחוב. ברוכים השבים. ציוצים של ציפורים. פרוּש יפה – חַזֵה שב לקיַיץ בגנים ההוֹמים של ג'יברני. שעות אור ארוכות ורכות עד תשע בערב ואחר כך דמדומים כהים. חזרו אל העיר גם הנמלים, הזבובונים, הפרפרים. אפשר לפתוח חלון. אני מגלה שהמון האותיות ...

קרא עוד »

בפעם הראשונה זה קרה ברובע השלישי

  בפעם הראשונה זה קרה ברובע השלישי. פארק דה טמפל, גינה ציבורית רחבה ומזמינה. ריאה ירוקה היא לא דבר של מה בכך בעיר גדולה .הרגליים מוליכות מעצמן להיכנס, מקום שקט, המון ספסלים, תחושה של סוף מרדף. לגן הציבורי תמיד יש קצב משל עצמו. ובגן הזה יש גם בריכה רחבה, ברווזים, כמה פינות  משחק לילדים, הם מחלקים אותן לפי גילאים כאן. ...

קרא עוד »

מריצה אדומה

לפעמים העיר מוליכה אותי שולל. איני מוצאת את מה שאני מחפשת, הולכת וחוזרת על צומת הרחובות הממשי כפי שהוא מסומן לי במפה המקומטת. חסר המספר או חסרה הדלת המתאימה. איש לא מכיר או לא מבין מה אני בעצם מחפשת. אחרי כמה פעמים גם אני כבר לא בטוחה. לפעמים אני מגיעה אל קצה העיר מלאת כוונה והמקום סגור, דווקא ביום שלישי ...

קרא עוד »

ביף בורגניון אמיתי

      יום שמשי נהדר בא על העיר. נראה שיום אחד עוד יגיע האביב. בינתיים נרקיסי ענק הדורים (ג'ונקיל הם קוראים להם)  צובעים בכתמים של צהוב ובריח יוקד את הגינות הציבוריות ובגנים הגדולים פורחים גם  ניצי – חלב  בסגול וורוד. פרט לכך העצים מתעקשים להמשיך בשלכת. איזו מין עונה היא זו שעדיין קר בה מאד למרות שכבר אפריל. הפריזאים עטופים ...

קרא עוד »

אביב

מדברים על אביב. בחנויות הבגדים כבר מבטיחים חולצות קצרות ונעלי סירה. השלטים אומרים Printemps  אבל אביב איִן. פסטיבל האביב נחוג בבתי הקולנוע אבל בגינות הציבוריות, מרימים  את ראשם רק נרקיסים הדורים. העצים  הגדולים מגדלים ניצנים ראשונים היכן שעמדו כל החורף גדמי הענפים. אבל רק ניצנים זהירים ועלים איִן. אולי כך נראה האביב בעיר שבאמת מבחינה בין ארבע עונות. אולי האביב ...

קרא עוד »

גברת צפרדע מתקשטת, אדון צפרדע חוזר לחיים

 פריז גורמת לי לרצות להתאפר. אני נכנסת לאגף הקוסמטיקה האינסופי בכולבו. לאט מנסה צללית עם האצבע, מורחת צבע. האם אני יותר יפה? אני מתייעצת עם המראה הקטנה. אני עוד מעט בת שלושים ושבע. מותר לי כבר להתחיל. אני כבר אישה. פריז מזכירה לי. אני מנסה איליינר דקיק בקו העפעף. עוצרת את הנשימה כדי לא לזוז. זה דווקא יוצא נחמד. מנסה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג