ביף בורגניון אמיתי

יום שמשי נהדר בא על העיר. נראה שיום אחד עוד יגיע האביב. בינתיים נרקיסי ענק הדורים (ג'ונקיל הם קוראים להם)  צובעים בכתמים של צהוב ובריח יוקד את הגינות הציבוריות ובגנים הגדולים פורחים גם  ניצי – חלב  בסגול וורוד. פרט לכך העצים מתעקשים להמשיך בשלכת. איזו מין עונה היא זו שעדיין קר בה מאד למרות שכבר אפריל. הפריזאים עטופים במעילי הקנדה גוּס  שלהם, אין דרך אחרת לנצח את הקור פרט לפוּך. כבר היה לי קר בכל דרך אפשרית בחורף הזה, בכפות הרגליים, באוזניים, באצבעות. ומי היה מאמין  כמה זה כואב כשהן מפשירות או  שכואב יותר להפשיר מאשר לקפוא. ביום חמישי, בגנים הגדולים, אחרי הטרמפולינות ולפני הקרוסלה הגדולה התחיל פתאום לרדת שלג. סתם כך ,חרישי.

אבל אני כבר מנוסה, לובשת בהכנעה גם גרביונים, עוד זוג גרביים, מעיל פוך כובע צעיף וכפפות. צולחת את החורף הארוך מצדו השני ויוצאת אל העיר. אבל כשמצייצת השמש, ליום או יומיים או אפילו לכמה שעות אני עוזבת הכל ומתמסרת בשקיקה. בבית קפה ארעי ממוקם היטב לקרניים, על כיסא  מול החלון בבית או ברחוב על ספסל ציבורי. עכשיו זמן שמש לכמה דקות טובות. וזה אולי זה הסוד. 

חופש פסח חובר לפסחא (פָּאק הם קוראים לו) .כבר נסענו לחופי נורמנדי לחזות בפלא הזה של מונט סן מישל וחזרנו אל חג שני בבליץ קריג משפחתי. כבר שתינו הרבה יין והיינו בג'ארדן דה פלנט, בג'ארדן דה אקלימטסיון, באמפיתאטרון הרומי בלב הרובע החמישי. (בכל מקום אני בודקת בזהירות מי מהציפורים חזרה, מי מהעצים מנץ. הנה מזדקרים כבר עלים ירוקים ונחושים של צבעונים ). תערוכה גדולה של אומנות ועיצוב מודרני בגראנד פלה עלתה לסופשבוע אחד בלבד ובאותו סופהשבוע בדיוק תערוכה דומה, בת עשרות גלריות, נפתחת גם בגני הטיולרי. אני מצליחה לגנוב שעתיים נחוצות מאד לראות אחת מהן וכמה שזה יפה

מחר  אולי נלך לתאטרון הצף בתעלת סן מרטין או לאקווריום בפורט ד'אורה. האקווריום עומד בארמון המוקדש לקולוניות הצרפתיות (שהיו ומי מהן שנותרו), אבל איבד את תפקידו המקורי מחוסר פוליטקלי קורקט. בחמישי הבנות חוזרות אל הגן ותחזור השגרה הטובה. אני מחכה לה כמאהב סבלני.

מצדו השני של החורף אני יכולה לראות את שעון הזמן סופר לאחור.

 TANT A VOIRE TANT A FAIREכל כך הרבה לראות, כל הרבה לעשות. אני מזכירה לעצמי שנותרו בכל זאת עוד כמה חודשים טובים ושרוב בני האדם מגיעים לעיר רק לשבוע או פחות. אבל הזמן נעשה יקר. נדמה שרק עכשיו אני מצליחה סופסוף לחבר ולדבר משפט בצרפתית בן שלוש מילים. אני גאה ומתרגלת את הפלא עם מי שרק מוכן לנסות. מוכרת הנעליים האומללה בחנות (הייתי רוצה להתייעץ אתה אם להיכנע ולקנות עוד זוג מגפונים או לחכות בסבלנות לאביב ולסנדלים כי מתישהו הוא  באמת יבוא, אבל כרגע אני רק מסוגלת לבקש בצורה נאותה למדוד אחד כזה בשחור מידה שלושים ושבע) , החייט הפינתי (הוא מאזין לי בסבלנות וגם מתקן אותי. כשהוא מתקן אותי זו מחמאה נהדרת. סימן שיש מאיפה להתחיל בכלל לתקן..). 
אני מטרידה אשה זקנה אך הדורה בסופר, בגחמה לנסות להכין ביף בורגניון. היא לא שמחה על הבקשה אבל נעתרת בסבלנות ומונה בתוכחה את המרכיבים: בצלצלי שאלוט, חמאה , שום, תפוח אדמה, גזרים ופטריות. וצריך גם בשר, היא נוזפת בי. אני שולפת  מהמדף נתח נהדר של קילו, חתוך לקוביות עבות .ואז לכסות הכל ביין היא מוסיפה. יין לבן?  אני מנסה את כוחי. (רק לא מזמן , למשל, למדתי ממאיה האטלקיה  שראגוּ אמיתי מכינים ביין לבן) .היא מביטה בי באיבה. יין אדום  היא עונה. יין אדום, לא מתאפקת ועונה מאחוריה  אשה נוספת. ואפשר למצוא את הכל בספר בישול בקומה למעלה, הראשונה מוסיפה. באמת תודה לך. נחמד להבין צרפתית אבל פחות את הצרפתים.

בבית אני מנסה, אוספת מתכונים ומשווה גרסאות. מסתבר שכדאי לבשל ביין אדום מחבל בורגון, לכן נקרא התבשיל בכלל ביף בורגניון. מסתבר שכדאי להשרות את הבשר והירקות ביין ליממה טרם הבישול והבישול עצמו אורך כמה שעות טובות. מסתבר שהסיר שותה את בקבוק היין  כולו בשקיקה ואפילו יש צורך בעוד. מסתבר שביף בורגניון הוא לא עניין של גחמה רגעית ובכל זאת יש לי אומץ חדש לנסות.