הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
שנים לא צמתי בצום גדליה. מכל מיני סיבות. הריון, הנקה…. הפעם הבנתי שנגמרו לי התירוצים. קיוויתי שיתפתח אצלי איזה כאב ראש קטן במשך היום ואאלץ לשבור אותו. בפועל, רק עלתה אצלי המחשבה ולא הצלחתי להרגיש דבר. כלום. נאדה. היום נמשך ונמרח ואפילו לדמיין לעצמי את התחושה המעצבנת לא יכולתי. בסוף כבר הבנתי כי הבעיה העיקרית בקשר לימי צום היא שאינך יכולה להעביר את הזמן — באמצעות אכילה.
מסקנה נכונה. גם עבר עלי הצום לא בקל. העיקר שלא חם כ"כ
איתך.
אוי כמה שאת…חכמה
לא כמוך מירי! נשיקות.
זה כל הענין צריך להמציא משהו ממש צמעניין לעשות!
יפה.
אם היית עושה תנאי יכולת לאכול גם לפני עלות השחר , אני עבדתי ועבר בקלות תודה לאל, החיל והרעדה הוא יום הכיפורים שאז אין הסחות מפני הרעב חוץ הוידוי .
שבת- שלום .
קלעת בדיוק, רק ביום צום רואים כמה האוכל מעסיק… גמר חתימה טובה !
נחמד ומקורי
נחמד:)) הזכרת לי עכשיו את ימי ילדותי. התחלתי לצום בגיל 12 (בימים שבהם הצום הוא גם מבחן חוזק והתבגרות ביחס לבני גילך). בקיצור, בת דודתי ואני היינו מבלות את יום הכיפורים בעינוי נפשותינו באמצעות קריאה לעומק של מדורי האוכל בעיתונים.
על זה אומרים אוי וויי!!!