אלימות הריונית?

 

 

 

 

 

 (הלינקים לפוסט רשומים למטה)

 לאחרונה העלתה כאן חברתנו לבלוג תמר קומם את עניין היחס השונה שפוגשת האישה כשהיא מעוברת. נוגעים בבטנה. נגיעות אלה ללא ספק באות ממקום של חיבה ובכל זאת. יש בהן משהו מפריע. כאילו גופה נעשה לא לה.

גם אני, בפוסט הקודם, דיברתי על יחס שונה בה אישה עלולה להיתקל בהיותה בהריון, הפעם מצד בעלה. הוא נהיה רך ועדין מהרגיל. נחמד ללא ספק. אולם אף בזה טמון היבט קצת מפריע. גם אם נתעלם מן הניחוח האפשרי של בעלות (על-כן השימוש שלי בביטוי הבעל ולא בן זוג) הרי היא אוחזת בתינוק שלו. עצם מתן יחס שונה אליה עקב ההריון עשוי להרגיש מבחינתה כפגיעה מסויימת בשלמות שלה.

  

והנה באה אביטל ומעירה לי "לא תמיד" והיא צודקת כמובן: לא כולן זוכות אפילו ליחס הנחמד הזה ועל רקע ההבנה הזאת ביקשתי לחקור את השאלה: האם הריון מגביר את האלימות כלפי נשים — מטעם בני זוגן?

 

(ללא ספק זוהי שאלה ראויה למחקר מעמיק אך הנה הממצאים שלי לעת עתה.)

 

שני מאמרים בעברית טענו שכן בהחלט:

לדברי זיו סופר ( "התגברות האלימות סביב החתונה, ההיריון והלידה") בדומה לחתונה, ההריון והלידה עלולים להוות "מוקד … שבו ניתן לזהות הסלמה ברמת האלימות מטעם בן זוג כלפי בת זוגו." לדבריו:

 

"בזמן ההיריון והלידה האישה פגיעה יותר הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית. רוב משאביה מושקעים בעובר הנברא ברחמה. באופן כללי ניתן לומר שבזמן ההיריון, בייחוד בשבועות האחרונים, ומייד לאחר הלידה האישה תלויה יותר בבן זוגה. ההתנהלות הפיזית נעשית קשה יותר וכך גם ההתנהלות הרגשית הן בעקבות שינויים אובייקטיבים-הורמונאליים העוברים על האישה והן עקב קשיים סובייקטיביים-רגשיים הקשורים באופן אישי לכל אישה ואישה."
.
תופעה נוספת עליה הוא מדבר היא "אלימות סביב מין העובר. לעיתים, כאשר מין העובר הוא נקבה מגביר הגבר את אלימותו ומאשים את האישה בכך שלא הביאה לו בן זכר. במקרים של אלימות קיצונית קיים ניסיון לפגוע בעובר על ידי הכאת האישה בבטנה."

 

מעניין שבין שורות המאמר תמצאו גם את ההערה הבאה:

"השפה העברית, גם היא תורמת, במודע ולא במודע, ללגיטימציה שמקבל בן הזוג להשתמש באלימות. מ"חבר של…" או "בן הזוג של…" הופך הגבר ל"בעלה של…". במעמד החתונה, קונה הגבר את אשתו והופך לבעלה. …"

מאמר אחר בנושא שמצאתי נקרא "אלימות הריונית: על אלימות במשפחה בעת ההיריון" מאת דגנית-אמתלאי חננאל.

המחברת כותבת: "אלימות כלפי האישה יכולה להתחיל או להחמיר בעת ההריון, אך רוב הנפגעות הותקפו גם קודם להריון או בהריון קודם, ועצם הריונן אינו משנה את "המהלך השגרתי" של חייהן. ככל שעוצמת האלימות רבה יותר לפני ההריון, כך גבוהה יותר הסיכון לאלימות בעת ההריון. כ-1/3 מהנשים המוכות ציינו, כי האלימות כלפיהן התעצמה בעת הריונן.כמו כן, ישנן נשים המדווחות על אלימות אך רק במהלך ההריונות."

 

המאמר הזה גם מדגיש את הסיכונים הבריאותיים החמורים – הן לאם והן לנולד — אשר תקיפת אישה הרה טומנת בחובה. כמו-כן, היא מדגישה ש"שכיחות התופעה גבוהה יותר משאר סיבוכי ההריון והסיבוכים הסב-לדתיים המוכרים…."

 

אולם למעשה, גם אם בעל/בן זוג אלים מפסיק את האלימות לאורך ההריון של אישתו/בת זוגו, עדיין אין הבשורות טובות: ראשית, כפי שכבר ראיינו, האלימות עלולה להתפרץ עם הלידה עצמה. ושנית, המחקר מראה כי אלימות טרום הריונית, בדומה לאלימות בזמן ההריון, הינה בעלת השלכות חמורות, הן על האם והן על העובר.

 

  

הנה הלינקים:

 

תמר קומם

 

http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=93&itemID=5019#post5019

 

 

הפוסט הקודם שלי

 

http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5037&blogID=39

 

 

זיו סופר, "התגברות האלימות סביב החתונה, ההיריון והלידה"

 

http://www.reader.co.il/article/5193/התגברות-האלימות-סביב-החתונה-ההיריון-והלידה

 

דגנית-אמתלאי חננאל,"אלימות הריונית: על אלימות במשפחה בעת ההיריון" מאת

 

http://www.notes.co.il/dganit/3401.asp

 

 

מחקר על ההשלכות של אלימות טרום הריונית

 

http://www.shazarmed.co.il/articlepage.asp?pID=56&ID=369&cc=2&page=3