בננות - בלוגים / / זהו יום הבוחן
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

זהו יום הבוחן

לתואר שני למדתי באוניברסיטת קולומביה אשר בעיר ניו יורק. לקראת סוף השנה קבעתי פגישה עם אחת הפרופסורים שלי. משנכסתי למשרד מצאתי אותה טובעת בערימה של מחברות מבחן. אוי לי, היא אמרה (בתרגום חופשי לעברית), איך אני שונאת את תקופת המבחנים. והנה אני, עם כל הביטחון שיש לך בגיל הזה, עניתי לה שהמצב שלי בתור סטודנטית קשה בהרבה משום שעלי גם לעמוד למבחן ובכך גם להישפט על-ידי הבוחן. לא ולא, היא התעקשה, תפקידי כואב עוד יותר ורק כשהספקתי להיכנס לנעליה הבנתי לליבה. הרי כשאת בוחנת כיתה שלמה של אנשים יוצא שאת גם נשפטת על-ידם כולם. גרוע מזה – את צריכה לשפוט אותם.

3 תגובות

  1. ובכל זאת לתלמיד קשה יותר, כי במקרה של כישלון עליו לחזור על הכל. או להפסיד שאיפה. ומורה ימשיך לכיתה הבאה וישכח מי היה התלמיד.

    למורים- מרצים , המון תלמידים ונבחנים. לנבחן- תלמיד, בוחן אחד.

    זה מזכיר לי שקה לי ההפך השבוי, זיהיתי תלמידה, והיא כלל לא זיהתה אותי. אז בין היתר הייתי בלונדינית , רזונת.
    והיום לא זה לא זה.

    אותה זכרתי במיוחד כי הייתה ג'ינגית לוהטת, אהבתי את הקבוצה שלה , וידעתי שהיא יתומה מאב. מה שגרם לי להפוך לרגישה ובוחנת( את עצמי יותר).

    יש רבים שבטוח איני זוכרת, ולנוכח מראי היום, בטוח שזה הדדי:)

    שבוע- טוב.

  2. לגמרי. כך גם אני מרגישה כשאני מלמדת.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר