ריח רפאים, דנה שם-אור, ביקורת ועוד איך תהיה

זה הספר השני שאני קורא של דנה שם-אוּר ומבקר אותו ורואה כי טוב. מדובר בסופרת ישראלית עם נטייה חזקה לתרבות אירופית בכלל ולתרבות צרפת בפרט. בספרה הקודם, רומן הביכורים שלה, "איפה שאני", הייתה גיבורתה, רעות, אישה העומדת בצומת דרכים של ישראליוּת וצרפתיוּת, אישה שהיא דמות עגולה, המתלבטת כיצד לצאת ממצב הבחירה שלה וממצבי תקיעוּת בתוך הוויה אירופית צרפתית-איטלקית שנראית לפתע זרה לה. ברומן הקאמרי החדש שלה "ריח רפאים" כל המחיצות הנשיות השמרניות הוסרו ואתה חווה כקורא ארוטיקה צרפתית מתפרצת בנוסח "טנגו אחרון בפריז" של ברנרדו ברטולוצ'י הגדול עם מרלון ברנדו ומריה שניידר הבלתי נשכחים והחמאה.

זהו סיפורהּ היפה של רז, בת עשרים וארבע, כשמה כן היא, מלאה סודות ותשוקות ארוטיים. היא יודעת שהיא משתמשת בנשיות המתפרצת שלה ומתקשה לשלוט בָּזה. היא בת פריווילגית לשני הורים אינטלקטואלים אמנים דומיננטיים: אֵם שהיא אשת אקדמיה ואב שהוא במאי סרטים מעוטר. לשניים מערכת יחסים בעייתית כמו לזוגות רבים. עיקר הספר מתרכז במשיכתה של רז ואהבתה לגברים מבוגרים. קל לתלות זאת באב דומיננטי, אבל אני לא הייתי ממהר ללכת למקום הצפוי הזה. נדמה כי רז חכמה מדי, לינגוויסטית מדי, כמו שם-אור עצמה, מוכשרת מדי, מכדי להתרשם מגברים בני גילה ואף על פי שהגבר שהיא אוהבת, נשוי טרי מבוגר עם תאומים, אומר לה פעם אחר פעם שעליה לצאת עם גברים בני גילה, היא לא נענית לָזה, אולי כי היא עצמה לא בת גילה. לא בת גילה, אך קסומה להפליא.

לרז שני גברים בצרפת: האחד הוא גיום המבוגר ממנה בשנים רבות והוא המתאבֵן. אותו אחד שאין לו מחויבות כלפי הצד האחֵר ויישאר לעולם רווק. לא בו מתרכזת העלילה, אלא ביחסים האובססיביים מצידה של רז עם הגבר הצרפתי הנשוי, המרצה שלה, גם הוא כאמור מבוגר מרז בשנים רבות מאוד. עד כמה רז חושנית אפשר ללמוד מהבחירה שלה לעשות עבודה אקדמית בפקולטה למדעי המדינה שנושא המחקר שלה הוא סוציולוגיה של ריחות. לא מפתיע כלל. איך כתבה המשוררת הרליגיוזית הארוטית, חיה אסתר, "כי הריח יש לו מבוא גדול באהבה".

עד כאן ענייני עלילה וכעת לענייני הערכה. אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם כקוראים סופיסטיים. הרי לפנינו עוד רומן המגלם קיטש פריזאי טיפוסי. לא ולא. זה ספר מקורי ומרתק. הוא חסכני ביותר, רווי דיאלוגים קצרים ותמציתיים. הרומן הקאמרי הזה למול הרומן הקודם הרבה יותר בָּשֵׁל ומודע. הוא קאמרי במתכוון ברוח מחזה, כאילו קילפה מעליה שם-אור לא רק את בגדיה היפים של גיבורתה רז, אלא גם את כל עודפי המילים, התיאורים הפרטניים והרצפים התודעתיים הדחוסים, ונשארה כך עירום ועריה, קב ונקי עם שלד הסיפור האותנטי.

אלא מאי, אליה וקוץ בה. הפתיחה של הרומן הקאמרי הזה היא כל כך חזקה, מינית ומתפרצת, כוונתי לארבעת העמודים הראשונים שבהם הזוג, רז והמרצה שלה, מסתגרים במעין גן עדן רגעי של חדר בבית מלון בשטוקהולם, שמכאן ולהלן אפשר רק לרדת. כאשר מתחילים בקרשצ'נדו תיאורי מקורי כל כך של מעשה אהבים, וממשיכים לגולל את סיפור האהבה אחורה ולהסביר, אין מה לעשות, חלה היחלשות נרטיבית טבעית וזה ברור, ועם זאת, הרומן בכל זאת מצליח לשמור על מתח סיפורתי מבלי לגלוש לקיטש, גם בגלל המבנה שלו המהודק הנע בין שטוקהולם, אותו פרק קצר ונפלא, צרפת, ישראל, צרפת, ישראל ונחתם שוב באותה סצנה בלתי נשכחת בשטוקהולם בלוויית אפילוג. משהו ארומטי בנוסח הרומנים הקאמריים של פטריק מודיאנו עולה מתוכו.

אי אפשר שלא להשוות את אווירת האהבה הצרפתית הכרוכה גם באוכל ויין, עיר וכפר, עם הרומן הניסיוני היפה של אימא של שם-אור הסופרת-משוררת ענת לויט שכתבה את "ניקול ופייר" בעריכת הסופרת לילי פרי ויצא בשעתו בהוצאת ידיעות אחרונות. לויט מתמקדת היטב בשבע נשים וכל אחת עם סיפור ההחמצה שלה, זה ספר של רומנטיקה צרפתית שבליבו גירל פאוור מתהווה פמיניסטי. נראה שרז של שם-אור כבר לא צריכה את כל תחושת ההחמצה הזאת. אף על פי שהיא יודעת וגם אנחנו יודעים שלסיפור בינה לבין המרצה אין סיכוי בכלל לטווח ארוך, למרות שהיא מודעת לעובדה שהיא כנראה תיפגע, היא צוללת למים העמוקים האלה בגאון מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות החברתיות. אין העצמה פמיניסטית במובן הקולקטיביסטי, יש כאן אישה צעירה כובשת לב שהיא מֶן איטֶר רגישה.

כדי להמחיש את הכתיבה המקורית והיפה של שם-אור אטעים כאן שני ציטוטים: הראשון מתוך אותם דפים ראשונים של הרומן הקאמרי. אודה על האמת, כבר כמה שנים לא קראתי כתיבה ארוטית כזאת שאינה נופלת לעברית מתפתלת המראה את כוחו של ההעדר אחרי שהאהוב הלך והזיכרון המנֻוול צץ, ואילו הציטוט השני מעודן יותר, כי זאת יש לדעת, שם-אור מיטיבה לכתוב כתיבה לירית על נוף ואהבה:

ציטוט 1: "מתחת לשמיכה אתה עדיין שם: התחושה שהותרת בי טרם נמוגה. מדהים כיצד שלושה ימים של מגע מתמשך משנים את הגוף: העור נהיה רגיש יותר, שלֵו אך ערני, מוכן בכל עת למגע שלך. פעמים כה רבות נכנסת ויצאת ממני, לחות בלתי פוסקת, רכות שמעטים הגברים שגרמו לה. הגוף שלי היה חשוף לחלוטין, פתוח כפי שמעולם לא היה".

ציטוט 2: "אנחנו יורדים לכיוון הרציף והולכים לאורכו, נגד כיוון הרוח. אבל הרוח לא נגדנו. היא צוננת במינון הנכון, מלטפת ומחיה; ומבעד לרוח הבלתי נראית נגלה לו הסֶן, יפהפה ומרשים, טבע שנועד להיוולד בציור. אני נושאת את מבטי הצידה, סופגת את מחזה העצים הגבוהים עם עליהם השרופים, המסתירים את מי הנהר כאילו היו אצבעות המונחות על עיניים של ילד המפחד להביט בפלאי העולם. ובין העצים נמתחות על המים אלומות אור הדומות לגשרים שקרסו ונבנו, קרסו ונבנו, עם בואה של כל סירת תיירים חדשה".

ריח רפאים, דנה שם-אור, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 158 עמודים, 88 שקלים המחיר המוטבע על הספר

עטיפת הספר בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד