מונו-דואלי, מנחם מ' פאלק, ספר שירים חדש בהוצאת עמדה, שירים מתוכו ודברים עליו

 

*

 

בַּבְּקָרִים

בְּעֵת שֶׁפָּקַחְתִּי עַיִן

רָאִיתִי מִסְגֶּרֶת

שֶׁל רֶגַע נוֹכֵחַ

 

בַּצָּהֳרַיִם אִם עָצַמְתִּי עֵינַיִם

בַּחֹשֶׁךְ כֶּתֶם נָע

בְּמַסְלוּל לֹא מֻגְדָּר

 

בָּעֶרֶב

נִזְכַּרְתִּי

בִּתְנוּעַת הַכֶּתֶם הַבּוֹדֵד

 

וּבַלֵּילוֹת

רַק בַּלֵּילוֹת

הִבְחַנְתִּי בָּאוֹתִיּוֹת

שֶׁבִּמְלֹא הַכֶּתֶם

 

 

ספר השירים החדש של מנחם מ' פאלק "מונו-דואלי" נפתח במוטו ארס־פואטי וממשיך בפרקים "דואלי" ו"בוקר", "מונו" ו"לילה", עד שהוא נחתם בפרק "עוד צליל עם שחר" – פרק שנכתב במהלך עריכת הספר ומשלים את המעגל הפואטי של הקובץ כולו שבמרכזו היחיד, רגשותיו והגיגיו למול תנועת היום והלילה, הלילה והיום, חלוף הזמן והחיים עצמם.

 

השירים אישיים מאוד. אחד מהם, "בעין אחת" (עמ' 44), מתייחס במפורש לעינו העצלה של פאלק, המלווה אותו מילדותו ומגבילה במידת מה את שדה הראייה. אולם דווקא מתוך מגבלה זו מתעצבת ראייתו הפיוטית: מבט רחב, מורכב ודואלי, המבקש להכיל את העולם על ניגודיו. מן המתח שבין ה"מונו" ל"דואלי" נגזר גם שמו של הספר.

 

בהמשך ישיר לספרו הקודם, "שפת אב שפת אם" ("עמדה", 2021), עוסקים רבים משירי הקובץ במשפחה, בדיאלוג עם בני המשפחה ובאירועים המעצבים את חייה. לצד זאת מצויה בו גם התבוננות פואטית מפוכחת בסביבה החברתית, התבוננות שאינה נעדרת ביקורת, אך נושאת עִמה גם מידה של השלמה וסלחנות. לצד שירי אהבה נכללים כאן שירים זועמים יותר, ואף שירי תקווה, החדורים גם בחרדה קיומית.

 

יחד יוצרים שירי הספר מארג עשיר ומעורר מחשבה, עולם פואטי רחב הנשקף מעינו האחת של פאלק. באופן פרדוקסלי, דווקא אותה עין, שמבטה מוגבל לכאורה, מצליחה להרחיב את מבטם של הקוראים ולזמן להם התבוננות מורכבת ורבת פנים במציאוּת.

 

רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל הוצאת עמדה

 

 

עוד שבעה שירים יפים של מנחם מ' פאלק מתוך הספר "מונו-דואלי":

 

 

בעין אחת          

 

הוּא הֶחְלִיק מֵהָרֶחֶם הַחַם

עִם עַיִן רוֹאָה אַחַת

וְלָמַד מִיָּד

שֶׁרַעַשׁ הַנִּקְרָא בֶּכִי

מְסַפֵּק מָזוֹן דֶּרֶךְ פְּטָמוֹת

 

הוּא צָמַח לַגֹּבַהּ

לָרֹחַב

רָאָה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת הָעוֹלָם

דֶּרֶךְ עַיִן אַחַת

לֹא מוּדָע

וְאִמּוֹ לֹא הִבְחִינָה

 

נָדַד עִם שְׁנֵי מְבֻגָּרִים

לְמָקוֹם קָרוּי מוֹלֶדֶת

לְהַבְטָחָה קְרוּיָה סִכּוּי

לְאֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ עֲשׂוּיָה מִתַּפּוּז

וְלֹא יָדַע שֶׁכָּל אֵלּוּ

יְלַוּוּ אוֹתוֹ בְּחַיָּיו

 

פָּתַח אֶת אַמְתַּחְתּוֹ וְרֵיקָנוּתָהּ

שָׁלְחָה אוֹתוֹ לִדְרָכִים אֲחֵרוֹת

אֶל מַסְלוּל חֲצִי הָרְאִיָּה

וְכַאֲשֶׁר הַבֶּרֶךְ מִתְפָּרֶקֶת

אוּלַי אַשְׁלָיַת הָאֱלֹהוּת תַּצִּילוֹ

 

וְאֵין מַצִּיל

מִלְּבַד עַצְמוֹ

לֹא בַּחוֹלוֹת לֹא בַּדְּרָכִים לֹא בַּיְעָרוֹת

אוּלַי בְּדַפִּים הַזּוֹכְרִים

מִלִּים

חֲלוֹמוֹת

 

 

השיר נספּג    

 

בְּפִנַּת הַתִּקְרָה

לֹא הִמְתִּין עַכָּבִישׁ

בְּפִנַּת הַסַּפָּה

לֹא נִמְנֵם שׁוּם חָתוּל

 

דְּמָמָה

 

לֹא נִקְלַט שׁוּם רַעַשׁ מָנוֹעַ

שֶׁל מְכוֹנִית יְשָׁנָה

גַּם לֹא זִמְזוּם שֶׁל דֶּגֶם חָדָשׁ

 

דְּמָמָה

 

רַק פֵּרוּרֵי מַחֲשָׁבוֹת נָעוֹת

בֵּין אֹזֶן לְאֹזֶן

מִשָּׁם הַשִּׁיר נָבַע לָעֵט

 

וְדִמֵּם

 

 

רגָשות   

 

אֲנִי לֹא מְדַבֵּר

לְלֹא שְׁאֵלוֹת

אֵין הֶסְבֵּרִים

 

רַק

רְגָשׁוֹת

 

 

כּיווּן  

 

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים

לְעוֹלָמָם לִפְנֵי זְמַנָּם

וְיֵשׁ הַמְּאַחֲרִים

 

וְיֵשׁ שֶׁנִּבְחָרִים

בָּאֶצְבַּע הַמּוֹרָה שֶׁל מַדְרִיךְ הַחַיִּים

לִגְרֹר רַגְלַיִם לְלֹא שְׁלִיטָה

 

הֵם אֵינָם רוֹאִים וְלֹא שׁוֹמְעִים

רַק חָשִׁים

זְחִילָה שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר

כְּיָתוֹם יָתוֹם

מָלֵא מָלֵא

 

 

הוראות               

 

רְדוּמָה

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת

לֹא יְכוֹלָה לְבַטֵּא

אֶת שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהִיא רוֹאָה

 

מְסַמֶּנֶת עִם שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת

מְקֻפָּלוֹת שְׁרִירִים תְּפוּסִים

סִימָן שֶׁל מִסְפָּרַיִם

לֹא מַצְלִיחָה לְבַטֵּא

אַף הֶגֶה

הַמִּלִּים מְסָרְבוֹת לָצֵאת אֶת

סַף הַפֶּה

 

נוֹתֶנֶת הוֹרָאוֹת עִם הָאֶצְבָּעוֹת

וְעֵינֶיהָ מְבַטְּאוֹת אֶת אִי הַיְכֹלֶת

 

עוֹד נִסָּיוֹן

הַפַּעַם

מַצְלִיחָה לִקְרֹא

לִי בִּשְׁמִי

 

וְאָז בְּרֶגַע בִּלְתִּי צָפוּי

אוֹמֶרֶת

גֶּפִילְטֶע פִישׁ

 

 

חיפוש        

 

אֲנִי מְחַפֵּשׂ פְּסִיכוֹלוֹג רָגִישׁ

שֶׁשְּׁאֵלוֹתָיו יַחְדְּרוּ אֶת עוֹרִי

כְּמוֹ מַקְדֵּחָה רוֹעֶשֶׁת

בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם

 

תָּר אַחַר פְּסִיכוֹלוֹג

שֶׁמְּחַפֵּשׂ דִּיבֶּל

שֶׁיְּתַוֵּךְ בֵּין רְמָזָיו

לְאֶבְרֵי הַהַקְשָׁבָה שֶׁלִּי

 

וְתִיק אֲבִיזָרָיו הַמָּלֵא

לֹא הֵכִיל אֶת נְיַר הַלֶּטֶשׁ

שֶׁיַּחְלִיק אֶת פְּנֵי הַכְּאֵב

 

 

טיפות         

 

יוֹם בּוֹ אֵלֵךְ מְכוֹפָף

סִימָן שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ דֶּשֶׁא יָרֹק

 

עֶרֶב שֶׁאַבִּיט מֵעָלַי

אֲנִי מְצַפֶּה לִרְאוֹת כּוֹכָבִים

 

צָהֳרַיִם שֶׁמַּבָּטִי מִתְרַכֵּז בַּמֶּרְחָק

יִתֵּן לִי כּוֹחַ לָלֶכֶת

 

וְאִם בְּמִקְרֶה יֵרֵד גֶּשֶׁם

הַטִּפּוֹת רָצוֹת לִשְׁטֹף אֶת פָּנַי

בְּגַעְגּוּעַ

לְרֶגַע שֶׁל חִבּוּק

קְצַר מוֹעֵד

 

אַחֲרוֹן

 

 

מונו-דואלי – שירים, מנחם מ' פאלק, עורך: צדוק עלון, קולאז' העטיפה: יערה בן-דוד "נעדר-נוכח", עיצוב העטיפה: צור-אות, עמדה, 133 עמודים, 82 שקלים