80 שירים לאהובה, גד קינר קיסינגר, ספר שירים חדש בהוצאת עמדה, שירים מתוכו ודברים עליו

 

יופי. סונט חסר שורה

 

אֵינִי מוֹצֵא מִלִּים לְתָאֵר יָפְיֵךְ

כִּמְשַׁחְזֵר צִיּוּרֵי מוֹפֵת שֶׁמִּכְחוֹלוֹ כּוֹשֵׁל

כְּשֶׁעָלָיו לָגַעַת בְּמָדוֹנָה שֶׁאֵין מָשָׁל

לָהּ שֶׁנִּבְלְעָה עִם הַשָּׁנִים בְּאֹפֶל הַתְּמוּנָה

אוֹ בַּחַמָּה הַמַּוְרִידָה אֶת הָרָקִיעַ

אַחֲרֵי שֶׁזֶּה מִכְּבָר שָׁקְעָה

בְּנַרְתִּיקָהּ

 

אֵינִי מוֹצֵא אֶת הַקּוֹל לִלְחֹשׁ יָפְיֵךְ

כְּמוֹ רַגְלִי אֲשֶׁר נִשְׁמֶרֶת אֶל נַפְשָׁהּ אֵיךְ לֹא

לִרְמֹס מַרְבַד עָלִים כְּמוּשִׁים וּמְשַׁכְּרֵי

גְּוָנִים בַּיַּעַר הַשָּׁחֹר מִשְּׁחוֹר

בְּטֶרֶם עֲלוֹת

הַכּוֹרֵת

 

מתוך הספר "בסיכון גבוה", 2020

 

 

המשורר, השחקן והפרופסור לתיאטרון, גד קינר קיסינגר, ליקט ספר שירה מרגש ביותר מכל הספרים שכתב בעבר, בלוויית שירים חדשים, ובמרכזו שירי אהבה לאהובה, זוגתו, במלֹאת לה 80. לכן הספר נקרא "80 שירים לאהובה", ויש בו אכן 80 שירים. זוהי מתנת אהבה עמוקה ומלאת יצירתיות. הנה דברים שקינר קיסינגר כותב בדש הספר:

 

"אהובה יבלונקה נכנסה לחיי ולשיריי בשנת 1971 כאחות דינה בהפקת 'הרופא וגרושתו' על פי ש"י עגנון. מאז אותה שנה, שבה התגרשנו על הבמה והתחתנו בחיים, לא נפרדנו. יחד עברנו מסע מפרך ומדהים של 55 שנים, שבהן הבאנו שלושה ילדים לעולם וזכינו בשמונה נכדים מופלאים. אני לא מסוגל לתאר לעצמי את חיי ללא האישה הזאת, שאין שם עצם בעברית שבכוחו להביע את יופייה הפנימי והחיצוני, את אנושיותה, חוכמתה, שכלה הישר, אימהותה, חברתיותה וכישרונותיה. אהובה במלעיל ובמלרע, אשתי וחברתי. אהובתי. הספר הזה הוא שלך. לשנים שהיו ושיהיו. באהבה".

 

אחרי מילים שכאלה אין מה להוסיף ולכתוב, אלא לפתוח ולקרוא את השירים היפים, המורכבים והדחוסים שעל פני רצף ספר השירים המרגש הזה.

 

רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל

 

 

עוד עשרה שירים יפים מתוך הספר "80 שירים לאהובה" של גד קינר קיסינגר:

 

 

השקה

 

וְזוֹ הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה.

מָה שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי עַד כֹּה

יָמִים כְּבָר לֹא יַגִּידוּ

הַזְּמַן יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ

אֲבָל לֹא אֶת שֶׁלִּי.

וְעַד הַחֲתֻנָּה שֶׁלִּפְנֵי יוֹבֵל

זֶה כְּבָר לֹא יַעֲבֹר

גַּם בִּנְשִׁיקָתֵךְ הָרַכָּה בְּיוֹתֵר עַל

שְׂפָתַי הַצְּרוּבוֹת.

אֲבָל כָּל עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ מִתְמַקֶּדֶת בָּנוּ

בְּלַהַט וּבִדְבֵקוּת כְּמוֹ אַבְרֵךְ

בְּדַף גְּמָרָא מֻקְשֶׁה אֲנַחְנוּ חַיִּים

וְזֶה אוּלַי לֹא הַדַּף הָאַחֲרוֹן.

 

מתוך הספר: "היונה משתוקקת למבּול", 2024

 

 

קודש

 

אַתְּ קָמָה מִשְּׁנָתֵךְ

וּשְׁנָתֵךְ נִמְשֶׁכֶת וְהוֹלֶכֶת

עַל הֲלוּמוֹת עֵינַיִךְ כִּשְׂמִיכַת

עָנָן הָרוֹבֵץ

עַל אֹהֶל מוֹעֵד,

כְּמוֹ שְׁכִינָה נוֹשֶׁקֶת לִי.

וּכְשֶׁאָנוּ מִתְיַשְּׁבִים לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר

נוֹשְׁרִים פְּתִיתֵי חֲלוֹם חֲלָבִיִּים

מִמֵּךְ לְסֵפֶל הַקָּפֶה שֶׁלִּי.

וְכָל יוֹמִי סַהֲרוּרִי.

וְכָל יוֹמִי אֲנִי נָבִיא.

 

2025

 

 

וגבּך אלַי

 

מֵהַגָּדָה הָאַחֶרֶת שֶׁל הַמִּטָּה הִגִּיעַ אֵלַי

חָטוּף, דָּחוּף, מְבֹהָל וּמִתְנַשֵּׁף הֵד הֶבְלוֹ

שֶׁל נְשִׁימָתֵךְ כְּרָץ קָשִׁישׁ הַנּוֹשֵׂא

פַּתְשֶׁגֶן תְּשׁוּקָה עַתִּיקָה בִּכְתַב יְתֵדוֹת

סָתוּם שֶׁשָּׁכַח בְּצִקְלוֹנוֹ לִפְנֵי מְאוֹת שְׁנוֹת עוֹר

וְכוֹשֵׁל לִמְסֹר בְּטֶרֶם יֵעָנֵשׁ וְתִפַּח

נְשִׁימָתִי.

כַּמָּה אֲנַחְנוּ עַתִּיקִים חָשַׁבְתִּי,

מָה רָפוּ יָדֵינוּ מָה קָשְׁתָה נְשִׁימָתֵנוּ

לִדְלוֹת בַּדְּלִי הַנָּקוּב וְלוּ זִכָּרוֹן אֶחָד

מֵעֹמֶק בְּאֵר הַיַּחַד שֶׁלָּנוּ.

אֲבָל כַּמָּה אֲנַחְנוּ חַיִּים

עָנִיתִי לְעַצְמִי

כַּמָּה אוֹהֲבִים

כַּמָּה אַתְּ

כַּמָּה הֵד הֶבְלָהּ

שֶׁל נְשִׁימָתֵךְ.

וְאֵיךְ הִתְהַפַּכְתְּ

לְפֶתַע

לְגָדָה אַחֶרֶת.

 

2025

 

 

לאוקון

 

וּכְשֶׁפִּתְאֹם נִכְרַכְנוּ זֶה בָּזוֹ לָרִאשׁוֹנָה כְּמוֹ

מְחוֹל הַנְּחָשִׁים בַּפֶּסֶל שֶׁל לָאוּקוֹן

וְיָדַי הַמְּיֻזָּעוֹת אֵימָה תָּעוּ בְּשִׂמְלָתֵךְ

וְלֹא מָצְאוּ מוֹצָא וְלֹא מָצְאוּ פִּרְצָה

גַּם כְּשֶׁשִּׁפְעַת גּוּפֵךְ שִׁוְּעָה אֵלַי

בִּתְשׁוּקָתָהּ, וַאֲנִי כְּבָר לֹא

יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בְּפֶרֶץ תְּשׁוּקָתִי,

וְזִרְמָה שֶׁל מְבוּכָה חִפְּשָׂה לָהּ

נְתִיבוֹת בְּמַלְבּוּשֵׁינוּ, וּבְאַחַת פָּלַטְנוּ

שְׁנֵינוּ יְלָדֵינוּ. יְלָדֵינוּ.

וְצָחַקְנוּ.

וְיָדַעְנוּ.

 

2025

 

 

* 

 

כְּשֶׁתְּסַיְּמִי אֶת פִּרְצֵי צְחוֹקֵךְ הַלּוֹהֵב

הַשְׁאִירִי לִי בְּדָל.

פַּעַם הָיִיתִי בָּז לִקְטַנּוֹת

הַיּוֹם אֲנִי עוֹרֵךְ לִי כֵּרָה מִשְּׁאֵרִיּוֹת.

 

2025

 

 

סחף

 

כְּשֶׁמִּתְחוֹלֵל בִּי סַחַף

אֲנִי עוֹבֵר עַל גְּדוֹתַי

וּצְפַרְדְּעִים מְנַתְּרוֹת בְּתוֹכִי

וְקַרְפָּדוֹת מְקַרְקְרוֹת מִתּוֹכִי.

וְאַתְּ נֶאֱנֶקֶת תַּפְסִיק תַּפְסִיק

מָה עוֹבֵר עָלֶיךָ

מָה קוֹרֶה לְךָ

זֶה לֹא אַתָּה.

אֲנִי עוֹנֶה:

זֶה בָּאֱמֶת לֹא אֲנִי.

 

זֶה צְפַרְדְּעִים מְנַתְּרוֹת בְּתוֹכִי,

זֶה קַרְפָּדוֹת בּוֹכוֹת מִתּוֹכִי,

כְּשֶׁאַתְּ קוֹרֶה לִי.

 

מתוך הספר "היונה משתוקקת למבּול", 2024

 

 

להגדיר אהבה

 

וִתַּרְתִּי עַל נִסְיוֹנוֹתַי הַכּוֹשְׁלִים

לְהַגְדִּיר אַהֲבָה.

אֲבָל כָּל הַמֶּטֶר תִּשְׁעִים שֶׁלִּי

כָּל מִשְׁקַל הַיֶּתֶר

כָּל אַלְפֵי הַכּוֹתָרִים בְּסִפְרִיָּתִי

בְּיַחַד עִם כָּל הַפְּרוֹפֶסוּרָה

וְכָל הַשְּׁאָר

מִתְכַּנְּסִים כְּמוֹ אֶפְרוֹחַ בֶּן יוֹמוֹ

עִם פְּלוּמָתוֹ הַחֲרֵדָה

הָרְטֻבָּה עֲדַיִן

לְכַף יָדֵךְ הַקְּטַנָּה

הַמַּרְגִּיעָה אֶת יָדִי

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִרְדָּמִים.

 

מתוך הספר: "היונה משתוקקת למבול", 2024

 

 

טליתות

 

בּוֹאִי נִתְעַטֵּף יַחְדָּו בִּשְׁתִיקָתֵנוּ הַכְּבֵדָה

אַתְּ בְּחִבּוּקֵךְ אוֹתִי אֲנִי בְּחִבּוּקִי

אוֹתָךְ שְׁתֵּי טַלִּיתוֹת הַכּוֹרְכוֹת אֵינְ-

גּוּף בְּתַכְרִיכֵי סוֹדוֹתָיו הָאֲפֵלִים

עַד לֹא נִתָּן עוֹד לְהַפְרִיד אֶת

אֶת הַטְּהוֹרָה מִן הַטָּמֵא אֶת

הַטֻּמְאָה מִן הַטָּהוֹר בְּלוּלִים

יַחְדָּיו בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן כְּמַעֲשֵׂה

אַהֲבָה בְּקֶבֶר אַחִים

 

מתוך הספר: "בסיכון גבוה", 2020

 

 

מיטות

 

פַּעַם דָּמִינוּ לְמִטּוֹת מָלוֹן יֻקְרָתִי.

סְדִינִים בּוֹהֲקִים, מְתוּחִים, לְלֹא קֶמֶט,

דְּרוּכִים לִפְעֻלָּה,

צַיְּתָנִים, גְּדוּשֵׁי אֶנֶרְגְּיָה, קְרִירִים,

מְמֻקָּדִים,

נְדִיבִים.

אַכְזָרִיִּים.

 

וְעַל הַכָּרִית סֻכָּרִיָּה.

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע.

בְּדִיּוּק.

 

הַיּוֹם כְּמִטָּה זוּגִית, הַשְׁכֵּם, כְּשֶׁאָנוּ

מְזַנְּקִים לִפְעִילוּת יוֹמֵנוּ, סְדִינִים קְמוּטִים,

מֻכְתָּמִים, רוֹפְסִים, כְּרוּכִים זֶה בָּזֶה,

מְבֻלְבָּלִים, נְבוֹכִים, כְּאִלּוּ נִתְפְּסוּ בְּאֶמְצַע,

מְבֻיָּשִׁים, חַיְּכָנִים, מְאֹהָבִים זְקֵנִים כָּאֵלֶּה,

חֶלְקָם נִשְׂרָךְ עַל הָרִצְפָּה,

מַדִּיפֵי צַחֲנַת גּוּפוֹתֵינוּ עוֹד טֶרֶם

פָּתוֹלוֹג.

בְּקִצּוּר: לֹא מְאֻפָּסִים כָּאֵלֶּה,

רַכִּים, בְּלִי לִדְפֹק חֶשְׁבּוֹן לְאַף אֶחָד.

בְּלִי לִדְפֹק.

בְּלִי.

 

מתוך הספר: "סלפי", 2018

 

 

כמה ניסיונות להסביר את שנתך

 

אַתְּ מִצְטַנֶּפֶת בִּפְאַת הַמִּטָּה

כְּלֶקֶט וְשִׁכְחָה

שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר וּלְהָעִיר אֶת הַשֵּׁנָה

הַמְּטִיחָה בָּךְ חֲלוֹמוֹת זִמָּה

וּמְיַדָּה בָּךְ כָּאִשָּׁה הַמְּנָאֶפֶת.

 

אַתְּ מִצְטַנֶּפֶת בִּפְאַת הַמִּטָּה

כַּחֲתִימָה יְפֵהפִיָּה בְּשׁוּל צִיּוּר נֵאוֹ

רוֹמַנְטִי בַּחֲדַר מָלוֹן זוֹל הַמַּבְטִיחַ נוֹף

שֶׁל יָם פְּרָאִי, גּוֹעֵשׁ, שׁוֹצֵף וּמְאֻבָּק

מִזֹּקֶן מֻשְׁלָךְ בְּחֵיק מַחְסָן שֶׁחַלּוֹנוֹ

שְׁתוּם עַיִן צוֹפִיָּה לְאֶרֶץ שֶׁל

חָצֵר צוֹאָה וַחֲתוּלִים

מִתְיַחֲמִים

 

כָּאֲבָנִים עַל מַצֵּבָה אֲנַחְנוּ מְשֻׁפָּדִים בְּפַאֲתֵי

סְדִין כְּנִיעָה רָמוּס אַחֲרֵי מַסָּע כּוֹשֵׁל מַתָּן

רוֹפֵס שֶׁל גּוּפוֹתֵינוּ זֶה לָזֶה מְצַפִּים לַבֹּקֶר

סָנִיטָר קְשֵׁה יוֹם שְׁתוּם לַיְלָה שֶׁיִּשָּׂאֵנוּ עַל

אֲלוּנְקַת תְּמוּנָה שֶׁל יוֹם רוֹגֵשׁ גּוֹעֵשׁ

וְיַשְׁלִיכֵנוּ לָרְחוֹב מְיֻחָמִים

בֵּין חֲתוּלִים מְיֻתָּמִים

 

מתוך הספר: "בפגיית התכלת השמימית", 2015

 

80 שירים לאהובה, גד קינר קיסינגר, עורך: רן יגיל, ניקוד: יצחק רפפורט, עימוד ועיצוב עטיפה: יגאל ארקין. שלמי תודה למשורר ולסופר צדוק עלון על העזרה בהפקת הספר. עמדה, 110 עמודים, 72 שקלים