בננות - בלוגים / / קריאה למרד נגד הדרישה למכתבי המלצה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

קריאה למרד נגד הדרישה למכתבי המלצה

 

 

היום גילתי שעבר המועד להגשת מועמדות למלגת פוסט-דוק אחת שחשבתי לנסות. 
אינני יכולה להתכחש לכך שבמידה מסוימת נתתי למועד הזה לעבור וזאת על אף הרצון שלי לקבל את אותה המלגה. 
למה? למה? למה? עשיתי את זה לעצמי? 
ואל תאמרו לי מהפחד להיכשל. אני למידת כישלונות. זה גם לא מזיז לי ליפול בדרך כלל. אני מודעת לכך שכדי להצליח חייבים לנסות, ואם מנסים צריכים לקחת בחשבון שלא תמיד מצליחים מיד. 
אז למה לא מילאתי ושלחתי את הטפסים המטופשים האלה כמו שצריך? 
משום שאחת הדרישות, בדומה לבקשות מהסוג הזה, היתה לוודא שיישלחו אליהם שלושה מכתבי המלצה. ולעשות אותה דרך משפילה אל אותם מרצים בכירים ולבקש שיכינו לי וישלחו אליהם עוד מכתב עלי? 
את זה כבר לא הייתי מסוגלת לעשות. 
פשוט כך. 
לא יכולתי. 
אני אישה כמעט בת ארבעים שנה (זה מה שנחמד בגיל שלושים-ותשע – לצורך הזה אני בשנות השלושים לחיי, ולצורך הזה אני כמעט בת ארבעים). 
מה רוצים ממני? 
למען האמת,  גם למרצים הבכירים האלה אין כוח לדבר. לפעמים הם אומרים לך לנסח את המכתב בעצמך והם יחתמו. שיא ההשפלה! 
די! 
צריך להפסיק עם הדרישה הזאת כבר! 
תדרשו שנרשום שמות של שלושה פרופסורים וכו' שמוכנים להמליץ עלינו. תנו לנו להגיש מכתב ישן עם הפרטים המעודכנים של אותו ממליץ כדי שניתן יהיה לפנות אליו במידת הצורך (הרי בין כה ישלחו שוב כמעט אותו מכתב). או תמציאו כל שיטה אחרת. 
אבל עם הדרישה הזאת לשלושה מכתבי המלצה מעודכנים שנשלחים ישר אל נותני המלגה או העבודה וכו' חייבים להפסיק מיד. 
ובמידה שאף אחד שם אינו מקשיב, אני מצהירה בזאת שאשמח אם תפנו אלי ונתחיל איזה מרד/סיבוב-סרבנות בעניין! 
ובאתי על החתום,
אומי.

 

4 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    אומי חביבתי, את מפונקת יקירתי.
    וכרגע את זורה לי מלח על הפצעים,
    ולא כמועמדת לתואר של פוסט דוקטורט,
    אלא סתם כמחפשת עבודה.

    כמחפשת עבודה בהייטק ובאזור בעייתי, אני נדרשת בערך לממוצע של 5 שלבי אימה בדרכי לקבלת משרה למשל.

    כל שלב דורש טלפונים לכמה אנשים, יש שלבים שאורכים ימים שלמים ומסעות עינויים שאני ברצינות אומרת שדורשים התערבות של אמנסטי (על יום מבחנים במכוני מיון כדוגמת "פילת" בוודאי שמעת),
    כל תהליך מיון כזה כולל בין השאר את השלב עוד הכי פחות קשה,
    והוא שליחת מכתבי המלצה ממעסיקים קודמים, מה שמהווה כ 10% מהמאמץ אם לא פחות.

    אולי זה יעזור לך לראות את הכל באור קצת אחר,
    תתקשרי לפרופסורים, מה אכפת לך, שנה טובה וכמה מילים ואולי אפילו חלק מהשיחות הללו יפתיעו אותך.

    ותהיה לך מלגה ביד (אוי סליחה, אני יודעת שזה באיחור, אבל סתם, מן הגיגים כאלה, עצות-בשקל לעתיד).

    ובאמת בהצלחה מכל הלב, והכל בהומור.
    :))

    • אוי רונית, מה אני אגיד לך. באמת לא ידעתי. עכשיו לפחות אני יכולה להיות שלמה עם זה שאינני בעולם ההי-טק. לעולם לא הייתי עומדת בזה. זה גם מייאש מה. אני חשבתי לתומי שבאמת אולי ניתן לעשות משהו בעניין, כולנו ביחד. אבל העולם האמיתי של עבודה מחוץ לאוניברסיטה, זה כבר מעבר לתווך שלי. שתצליחי למרות הכל, אומי.

  2. השיא שלי בענייני המלצות היה דווקא כשסיימתי את הלימודים והציעו לי עבודה שווה מאוד .
    לא זוכרת למה אבל לא הייתי מאוד נלהבת וטוב שכך.
    המראיינים ביקשו המלצה בכתב מהבוס שהיה לי בתור סטודנטית (בשנה ג" עבדתי כבר בעבודה "של גדולים", חצי מישרה בערך).
    נתתי.
    ביקשו טלפונים של אנשים מהמשרד ההוא.
    נתתי.
    ביקשו עוד טלפונים "אפילו של אנשים שפגשו בך לפעמים. גם מהם אפשר ללמוד משהו".
    אני הפוצה סיפרתי שהכנתי כנס אקדמי עם יועץ אקדמי שידוע כמי שמכשיל כל אחד ולכן עדיף לא לפנות אליו.
    הם לחצו ונתתי את הפרטים שלו.
    ומאז לא שמעתי מהם.
    את מבינה?
    לא רק המלצה אלא "המלצה" מאדם שלא מכיר אותי ושלא עבד אתי כמעט!
    תרגלו אחרינו וזהו.
    דווקא היום עם מיילים זה פשוט לפנות ולבקש המלצה וגם פחות מביך.
    אבל אני מבינה אותך לגמרי.
    יש אגב אוספי המלצות סדרתיים – שעל כל משרת סטודנט מפקססים 20 עמודי המלצות.
    גם כן שיטה.

    • הי מיכל. אני תוהה תמיד אם אפשר ללמוד מן הטעויות של אחרים (או אם מישהו יכול ללמוד מהטעויות שלי – לפחות ייצא מזה משהו טוב). בכל מקרה, רשמתי לי. הפליטות הפה האלה….

      הבעיה העיקרית אצלי היא שתמיד אני מוצאת את עצמי פונה אל אותם אנשים, והבקשות החוזרות האלה מביכות במיוחד.

      בכל מקרה, תודה על העידוד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר