בעוד אני עדיין עסוקה עם המאמר על לידה בתקופת המנדט, ותדעו לכם ששירה עוזרת לי בעריכה לשונית מצוינת, נתקלתי במכתב זה – להנאתכם:
תל אביב, 14 לאפריל 1926.
לכבוד הנהלת הדסה,
ירושלים.
א.נ.
זה מזמן שאנו מחפשים שלחן גיניקולוגי בשביל ביה"ח שלנו ולא יכולנו עד עכשיו למצא כזה כאן. כעת מצאנו שלחן כזה אצל החברה "ארקוס". ראינו את השלחן יחד עם הד"ר סדובסקי ומצאנו שמתאים מאד בשבילנו. שלחן זה צריך לעלות בסכום 107 לי"מ. נבקש את רשיונכם התכוף לקנית השלחן הזה, יען יש הרבה קופצים עליו ויש חשש שימכרו אותו למי שהוא אחר….
בכבוד רב,
מנהל הסניף
שיהיה בשעה טובה!
זה מה שנקרא
OMG! 🙂
קטע הזוי בהחלט
🙂
יותר היה מתאים אם שם החברה המייצרת
היה "ארכּוּס"
נו די רונית לא מתחת לחגורה בבקשה!
"צטערת, זה הראש שלי.
אבל את יכולה למחוק מהתגובות.
גדול!!!!!
מצחיק! (-:
זה משעשע נורא מה שאפשר לפעמים למצוא בארכיונים. מזכיר לי שבתקופה שעשיתי את המאסטר שלי על התפתחות הגנטיקה בישראל נתקלתי במכתב שכותרתו "צנצנות זכוכית בלתי נסגרות" (הוא עסק בבקשת אישור לקנות צנצנות זכוכית למעבדה של האוניברסיטה בחו"ל כי בישראל לא מייצרים צנצנות איכותיות מספיק).
Sylvia Plath????
לא הבנתי את התגובה שלך. את תמהה על שתרגמתי את סילביה פלאת"?
מה פתאם? ידעתי על הקשר בינך לבינה. לכן אמרתי לך ששמה עלה לראשי כשקראתי על הכותרת של המסמך שמצאת.
אה, The glass bell. אני בוש ונכלם שלא עליתי על ההקשר.
(אגב, אנחנו בסדר, נכון? נו הארד פילינגס מהדיון הקודם?)