אני קוראת את הפוסטים של יעל וחושבת על כל זקני וחכמי העם למיניהם המצקצקים בלשון ואומרים מה קרה לישראל היפה שלנו וכמה מקולקלת החברה הישראלית של היום ואני רוצה לומר להם אל תשלו את עצמכם בדבר אופייה היפה של הישראל שלכם וגם אל תנסו להתנער מן האחריות שלכם כאילו לא היתה לכם כל יד בעיצוב הדורות הבאים.
אומי תודה על התובנה!
והדברים של יעל תמיד מזוית מחשבה לא רגילה. אכן תמיד והרבה היתה אפלייה וגזענות בישראל.
גישה מרעננת נוכח הנטייה הטבעית של אנשים לנוסטלגיה ולאמונה שהעבר היה מעולה והיום רע.
היתה להם אחריות למה שקורה היום, נכון,
אבל גם לנו יש.
ועם מה שיש, מעבר לרצון הטבעי למצוא את ה"אשמים", יכול להיות מרפא לנסות לעשות ולחיות, על אף ובגלל.
מסכימה.
דוד שליט כתב בפוסט הזה שלי ברשימות, שבעליות ההמוניות שהיו פה, ועדיין יש, שכחו ושוכחים שאלה לא רק עליות ציוניות מרגשות, אלא גם הגירות לכל דבר – והגירה היא הלם ושבר מוחלט ליחיד, למשפחה ולקהילה.