הופ!

אנחנו הורים גרועים, גרועים עד מאד, אפילו אפיקורסיים בסטנדרטים של החברה הישראלית על יחסה אל ימי הולדת בתור קודש קודשים. בדור הבא יש להניח שכבר ייקבעו כללי הלכה ברורים בנושא, כמה בלונים צריך ומאיזה צבע, היחס הנכון לזר הפרחים ועוד. בינתיים, נאלצנו להתמודד עם ההפצרות החוזרות של ילד בן שמונה שטרם ערכנו לו מסיבה עם החברים ובשבוע הבא היא תגיע סוף סוף אם באיחור של חודשיים. בכל המהומה שנוצרה מסביב, התחיל הבן הקטן לשאול מתי ומתי היומולדת שלו? אמרתי בקיץ אבל הוא לא רוצה לחכות. הסברתי לו שאם נחגוג לו עכשיו אז הוא יאלץ להיות כבר בן חמש וזה עשוי להיות מעמסה כבדה עבור ילד שהוא רק בן ארבע. הוא חשב קצת וענה ש"כן, אמא, יהיה לי קשה. אבל אני אתגבר!"