היום בעמק רפאים עברה על ידנו תהלוכת הכנסת ספר תורה עם המשאית הרועשת המקושטת באורות קריסמס והמוסיקה המוכרת הממוחזרת וילדים וממתקים מקדימה ומאחור טור מכוניות ובטח אנשים מתעצבנים בהן ובאמצע החופה ומתחתה התורה עולה ויורדת רוקדת וגם שלושה גברים לבושים בשחור ומזוקנים בלבן ואני משום מה דמעתי דמעה ויכול להיות על שום שגדלתי בחוץ לארץ שם מעולם לא זכינו לראות ...

        אחותי אמרה לי שהיא קבעה לעצמה להיות יותר שמחה בשנה החדשה, הרי זו מצווה גדולה. אמרתי לה שגם אני תמיד כועסת על עצמי שאנחנו לא מספיק נהנים מן השנים הכי יפות של החיים שלנו. הסכמנו שנינו שבכלל לא מדובר במשימה קלה. בסוף הצעתי לה שאולי פשוט נתחיל לעשן חשיש.        

מאז השנה שעברה שיניתי את דעתי. קודם הרגשתי שהשנה פתאום הסתיימה עלי לפני שאני מוכנה לכך ואפילו כעסתי קצת על ראש השנה אבל במשך החג פתאום הבנתי הנה זאת מתנה. מישהו תקע בשופר ואמר לי זהו נגמר הזמן את חייבת להניח את העת אבל ביד השנייה נמסרה לי הזדמנות חדשה, לפתוח שוב, ודווקא מאפס ולא ממינוס שבע שהוא המקום שקיבלתי ...

כבר ראש השנה? אבל עוד לא סיימתי את השנה שעברה…   שנה טובה ומתוקה  

  בשלב מוקדם בחיים שלי, נדמה לי שהייתי בתחילת שנות העשרה, החלטתי שכשאני לא מבינה משהו, אני הולכת לשאול, אפילו אם נדמה לי שהשאלה טיפשית ורק אני לא יודעת את התשובה עליה, כי אחרת לא אוכל ממש ללמוד ולהתקדם, ועד היום הצלחתי לא רע בכלל לעמוד במשימה. בתוך כך, הגילוי הכי מפתיע ואולי גם הכי נעים שלי היה שלא פעם ...

כשבנינו בכור היה כבן שלוש, אני ובעלי התחלנו לאסוף חיות מפלסטיק וכיום יש לנו כבר ארגז גדול. גרים שם בכיף בעלי חיים מאוסטרליה, מדרום אפריקה, מדרום אמריקה ומאמריקה הצפונית, מאנגליה, מאיסלנד, מהודו ועד כוש, ואפילו מעידן הדינוזאורים אך דבר אחד משותף יש לכמעט כולם – על בטנם רשום MADE IN CHINA.

לא תמיד אני מבינה עד הסוף מה כל הקטע עם המרחב המוזגן: מדוע בגלל שרותח בחוץ חייבים לקפוא בפנים?

  http://www.infonegocio.com/xeron/bruno/italy.html  

אמרתי שהקטן כבר בן שנה? אז זהו, הוא בן שנה והוא יודע כבר ללכת ויש לו גם שתי מילים: הלו ולא. אמרה על כך בת דודה נבונה: זה כל מה שצריך כדי להתקדם בחיים: אסרטיביות ונחמדות. נ.ב. טכנית יש לו יותר משתי מילים כי את הלא הוא אומר בדרך בה נוטים לומר את המילה הזאת לבני גילו, היינו, לא-לא-לא-לא-לא-לא!