בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם

     מי כבר באמת יקרא מאמרים – ארוכים או קצרים, היינו הך? הגענו לתקופת השירים הקצרים.  הנה אחד מהם: ( אגב, שמתי לב כמה מענין שכשכותבים נמצאים בעיצומם של דברים ורק אחר כך, כעבור זמן רב, רואים כמה שבשיר קצר עשויה להשתקף תקופה ומצב רוח…):   פניה: האם יש ביד מישהו  קריאת כיוון  ( איפה מוצאים) באינטרנט לתמונה של ...

    "ומה לעשות בשבת"? – שאל ר' יוחנן את מטרונה. היא ענתה לו מה שענתה ( רקח רפואתך לבד) – אך כששאלו אותי, עניתי: בשבת – קרא שירים. כִּפְקַעַת צֶמֶר זוֹ כִּפְקַעַת צֶמֶר זוֹ הַמִּתְפָּרֶדֶת לִפְרוּדוֹתֶיהָ נִפְרֶדֶת לְחוּטִים חוּטִים מִתְעַכְּלִים בָּאֵשׁ, גַּם לֹא עוֹד יָשׁוּבוּ   עַל גַּב הַכְּבָשִׂים  שׁוּב לִצְמֹחַ, לֹא יְשַׁמְּשׁוּ  עוֹד סוּת לְהַלְבִּישׁ אֵל אוֹ מֶלֶךְ – כָּךְ ...

1)  למאמר    על הזמן בשירת עמיחי דוקא היו מספר קוראים,  – ותודה  – וזאת למרות חששי  שעלה בקנה אחד עם דעה שמעטים בלבד יהיו מעונינים במאמר מדעי-מעין בתחום השירה העברית, או עמיחי דוקא, או  שיהיה להם דוקא זמן לקרוא על הזמן בשירתו.  2) בצאתי מההנחה ( המוטעית כל כך, כאמור) כי לא יהיה לחוג קוראים זה ענין כאמור, הכנתי מאמר ...

לקוראים אוכלים זאת בכפית. תיהנו.  המעונינים בשירה – יש עבורם כאן משהו. לאלה שלא –  אספר כי  בחורה אחת שאלה אותי אם אמנם עליה לקרוא את זה. בוודאי שלא. יש מגזין בשם Vogue, ולקרוא בו הוא בילוי זמן עדיף, נראה לי, אולי. יסוד ה"זמן" בשירת יהודה עמיחי    נעסוק במופעי הזמן בשירת יהודה עמיחי (  1922-2000).  אם כבר, הרי שראוי   ליַחֵד שורות ...

הטוב – יקר. וטובה כנראה נערה טובה. אם היא אהבה – אמרה – את הסיפור הקודם – הנה עוד אחד – עבורה, בעיקר.   ב מ ע ב ר ה   אינני יודע מה שולט באותו מוקד זיכרון המביא לפנינו, ללא  כל התראות מוקדמות  או קשר נראה לעין תמונות מתוך המאפליה. מתוך  עיקשות, כעומדות על שלהן, חוזרות  ועולות אותן תמונות, ...

  הנה סיפור אחר, שנדמה איש מהקוראים איננו מכיר. ואמנם, סיפור קצת יוצא-דופן…(וביותר אולי לקראת הסיום). ומי שייפגע ממנו – איתו הסליחה. מ. ג.  במעלית (וְקוֵֹי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפו – ספר ישעיה פרק מ לא)   ביקרתי בבנק,  מקום עבודתי הקודם. אמנם אני כבר כ-5  שנים בפנסיה, אך כל עת שאני ...

  סליחה על הסיפור פסיפסים   אינני יודע מה מביא אותי לחזור למקומות הישנים  האלה. זה שנים ספון אני בביתי  ואינני יוצא. משהו במזג האוויר – חילוף העתים, המרחק, משבר כלשהו הנראה ממשמש  ובא מביא אותי לצאת שוב, תרמיל על הגב, לפקוד עיר אחר עיר, מקום יישוב זה או אחר, חברים  וקרובים יְשָׁנִים שֶׁיְּלִינוּנִי לילה וידאגו לצרכי, כמו אי אז, ...

  משהו קרה לפוסט של היום. נסיתי לענות לסבינה והמחשב חדל לכתוב ובאמצע המשפט הוא העלה את התגובה אין-ספור פעמים.   העליתי את כל הפוסט מחדש בלי התגובות החוזרות על עצמן, וכעת אינני רואה שניתן בכלל להגיב. ( גם מספר הנכנסים נמחק, כמובן – כ-50). ראו נא בבלוג הזה סתם המשך. הגיבו, אם רצונכם בכך, כאן.