בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
משהו קרה לפוסט של היום. נסיתי לענות לסבינה והמחשב חדל לכתוב ובאמצע המשפט הוא העלה את התגובה אין-ספור פעמים.
העליתי את כל הפוסט מחדש בלי התגובות החוזרות על עצמן, וכעת אינני רואה שניתן בכלל להגיב. ( גם מספר הנכנסים נמחק, כמובן – כ-50).
ראו נא בבלוג הזה סתם המשך. הגיבו, אם רצונכם בכך, כאן.
סבינה כתבה:
מדהים! אני חושבת שלא ראיתי שירים שנכתבו שם, בעיצומו של הסבל. האם יש משהו ואינני יודעת?
האם רחל סרנה קשורה ליגאל סרנה
תשובה:
סבינה,
שלום,
סרנה=Serena, שם פרטי.
אינני יודע אם רבים כתבו שם. חוץ מכל דבר אחר, לאט היה להם כוח, זמן, נייר ועפרון.
אם כך זה מסמך יחיד במינו!
אכן, מסמך חשוב ובעיניי גם שיר יפה. יש בו ייחוד, שכן נכתב תוך כדי האירועים עצמם, ולא מתוך מבט לאחור שמשנה הרבה פעמים את אופן ההסתכלות.
לסבינה וחני,
אכן. תודה.
ובידי עוד מספר עותקים. בעבור תמורה זעומה – או גם בלי – אוכל להעביר עותקים ( כל עוד יש) לידיכן – תמורת ביקוש.
זהו ספר דו-לשוני, מוגה בהקפדה ( מלבד מקום אותו המגיה, מטעם בית אל, הדפיס אך לא הציג להגהה). עם תמונות אותנטיות של צילומי כתבי היד, כפי שנכתבו במחנה (פלאשוב, נדמה לי). כל האימים רשומים שם.
חלק מהשירים נדפסו ב"עיתון 77", ב"האומה" ועוד, מכבר.