"ומה לעשות בשבת"? – שאל ר' יוחנן את מטרונה.
היא ענתה לו מה שענתה ( רקח רפואתך לבד) – אך כששאלו אותי, עניתי: בשבת – קרא שירים.
כִּפְקַעַת צֶמֶר זוֹ
כִּפְקַעַת צֶמֶר זוֹ הַמִּתְפָּרֶדֶת לִפְרוּדוֹתֶיהָ
נִפְרֶדֶת לְחוּטִים חוּטִים מִתְעַכְּלִים בָּאֵשׁ,
גַּם לֹא עוֹד יָשׁוּבוּ עַל גַּב הַכְּבָשִׂים שׁוּב לִצְמֹחַ,
לֹא יְשַׁמְּשׁוּ עוֹד סוּת לְהַלְבִּישׁ אֵל אוֹ מֶלֶךְ –
כָּךְ יִפָּרְדוּ נָא גַּם כָּל סִיבֵי הַקְּלָלָה, הַשְּׁבוּעָה, הָאָלָה,
אֶל עָפָר וְאֵפֶר יָשׁוּבוּ הַנְּקָמָה, גַּם תֹּהוּ הַתְּהִיּוֹת,
הַמַּחֲלוֹת שֶׁנִּגְרָרוֹת אַחֵר הַסֵּבֶל – כְּכֶלֶב אַחַר אֲדוֹנָיו,
אֶל מְאוּרוֹת סִתְרֵיהֶם יָשׁוּבוּ הַחֵטְא, הֶעָווֹן:
הָעֶלְבּוֹן, הַשְּׁגָגוֹת, הַמְּאֵרָה שֶׁאָרַב לְגֵוִי, לִבְשָׂרִי וּלְעוֹרְקַי מִמַּחְשַׁכִּים
כְּסִיבֵי צֶמֶר יְאֻכְּלוּ – לְלֹא שְׁאֵרִית בָּאֵשׁ.
יָסוּרוּ נָא יִסּוּרַי, הַחֻלְשׁוֹת, הַכְּאֵב, הַסְּחַרְחֹרֶת,
עַד רָאוּ עֵינַי שׁוּב אַךְ אוֹר, לֹא צְלָלִים.
Walter Farber, Witchcraft, Magic and Divination in Ancient Mesopotamia, Cane III, p. 1895 (Šurpu, Tablet V/VI)
קֶטַע מֵ"אָדוֹן הַחָכְמָה":
דִּבְרֵי הָרֵעַ הַיּוֹעֵץ:
נוֹרָאִים דְּבָרֶיךָ, יָדִיד לִי כָּרֵעַ,
נִקָּשׁ לִבְּךָ בְּאֵל רַעֲיוֹנוֹת הָרוּחַ!
נוֹדְעָה בַּשְּׁעַרִים חָכְמָתְךָ שֶׁהָפְכָה לְכֶסֶל!
נֹגַהּ פָּנֶיךָ הוֹ כַּמָּה הֶחְשִׁיכוּ!
נוֹעַד אָדָם לָמוּת, דּוֹרוֹת חוֹלְפִים, אֵינָם עוֹד.
נוֹלָד אָדָם לַעֲבֹר אֶת נְהַר הַתָּפְתֶה,
נוֹשְׁנוּ הֵם בָּאָרֶץ, תַּבִּיט נָא בִּפְנֵיהֶם.
נוֹפֵל עָשִׁיר, גִּבּוֹר, וְאַיֵּה תְּהִלָּתָם.
נוֹקָשׁ צַדִּיק, חַיָּיו בְּעֵינֵי מִי נֶחְשָׁבוּ?
נוֹצַר לֶאֱלֹהָיו, מַלְאָךְ שׁוֹמֵר עָלָיו
נוֹצֵר דְּמוּת אֵלָה בַּלֵּב אַךְ הוּא יַעֲשִׁיר.
Ishtar
למשה
מאד יפים הקטעים.
נדמה לי שבשיר הראשון יש לתקן ל"כבשים". השני -גרסה קדומה לקוהלת. אכן, אין חדש תחת השמש.
גיורא
גיורא,
1) תודה. תיקנתי – כפי שתוכל לראות. (ט.ל.ח….)
2) הקטע מ-Ludlul bel nemeki – "אשבח את אדון החכמה" לקוח מתלונות האדם הסובל, הוא איוב השומרי (וראה בדומה לו ב-History Begins at Sumer by Noah Samuel Kramer, A Doubleday Anchor book – אך גם במקומות אחרים). זה קטע, השיר הקודם איננו קטע כי אם שלם.
זה איוב השומרי, אך זיקות לו, כדבריך, גם לקוהלת, שלקח קטע ממש מגלגמש:
(6) ספר קהלת פרק ט
(ח) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר:
(ט) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
תודה על דבריך. והלואי וירבו קוראים.
נעכלים במערכת העיכול. נאכלים= באש. נא לתקן פעמים בתרגומים.
ולמה לא להזדהות? – כדי שאדע למי להודות.
ובאמת יש שוני – וגם חפיפה – בין שתי וורסיות אלה לאותה מילה בשורשה. קרבתן הסימנטית ברורה. התפצלותן לא שלמה. ראה אבן שושן, מורה התורה שלי בענינים כאלה. וראה אם תיקנתי בסדר. הודות לדבריך גם גיוונתי. "נתעכל" – כותב אבן שושן – באש (לא בבטן דוקא:וראה משמעות מס' 2 שם, עמוד 1917 טור שמאלי למטה: "והם מתעכלים מעל למזבח כל הלילה" ( ספרא צו כט ג:): כבר הקדמונים לא הבדילו. אך בעיקרו של דבר – א) הזדהה 2) תודה על תשומת הלב, על התיקון (שיש לו בכל זאת יסוד) ועל דבריך בכלל. מ.