אל אלוהי הבלוגים האם משום שאמרתי את ליבי חרום הוחרמתי? כפי שניתחה בחוכמתה העתיקה סיגל המתוקה: שעוד יגיבו לי פחות ופחות שזה מובן – אינך מגיב ועוד מודה בכך בריש גלי לא נגיב אליך אבל עכשיו נכנסים פחות ופחות 29 כניסות לפוסט האחרון וזה רק משום שהייתי גלוי לב? שסיפרתי על ביישנותי? שנתתי לעצמי להיחשף? שנשאתי על נס את גאוות ...

  שלום לכולם, בננים ובננות, המון זמן לא הייתי כאן. הנה סיפורון לחג. מקווה שיערב. שלכם, נאור. ושנה טובה!   אני מתייאשת בקלות מגברים/ סיפור קצרצר גבר אחד מחזר אחריי. הוא לא יודע את שעל ליבי. אני מנסה להסביר לו, והוא לא קולט. דבר אינו קולט. שמץ של דבר. ואני מיואשת. אני מתייאשת בקלות מגברים. גברים מעצבנים אותי בקלות הראש ...

  לאור שאני ואני מתכנסים כאן לזכרך   לאור שאני ואני זוכרים אותך אחרת   כמו לא ישנת כאן כמה וכמה לילות והפלצת את סרחונך הנעים לתוך הפוך שלי   ושפתונייך היו על השידה ותחתונייך כאן על החבל מתבדרים   לאור שאני ואת כבר לא אני ואת, את ואני   לאור שאני רק אני   אז אני ואני אומרים לך ...

  רכז חמה   אוהב להיות רוחץ כלייך   כריתך   פרוות החתולים שלרגלייך   אוהב להתרחץ במימייך   לנחות בטבורך   להריח בתי שחייך   שאפי אהובה את רכז החמה שבלבבך עושה עכשיו שמות  

  לאלף, אומר לך את זה בצורה הכי בנאלית:   אני אוהב אותך.  

    הולכות וחוזרות מקניטות וצולפות מתחנחנות ובולשות חוזרות ואומרות נואמות מתפשטות ושוב מקניטות מתחנפות   משאירות עדויות שערות בכיור לחלוחית בצוואר מנשיקות עיניים טרוטות מוויכוחים צווארים מעוקמים ממריבות הרפי, הרפי!   עזבונות הכול עזבונות        

    פעמים רבות נמאס לי נמאס לי מהחיים נמאס לי מאנשים נמאס לי מעצמי נמאס לי מלהרגיש את זה מלהגיד את זה   אבל אז אני נזכר בלילה ההוא בסנטה קטרינה. היינו שם ארבעה שעדיין לא למדו ללכת. אני הבטתי כדי לראות מה הם יעשו, כדי לעשות כמוהם. כמו בראי עשיתי את מה שהם עשו: ניקו אצבעות, צלו נקניקיות, ...

    בינינו יושב איש שאני לא מכיר הוא קרוב שלך, אני שואל ואת אומרת שלו הכרת אותו לא היית מצטופפת בפינה אני מרחיק אותו ממך על ידי כך שמתקרב אליו יותר שלא תפחדי מהאיש שאני לא מכיר נדחק לכיוון גופו של האיש שאת לא מכירה עוד רגע כמעט יושב עליו, אבריו-אבריי     ואני שואל שוב, את מכירה אותו? ...

    במשולש הריק שנוצר בין המרצפות בשידה הגרמנית הגדולה ירושת אימי באגודל יד שמאל (יש לי שלוש בליטות מרוב כתיבה) באדנית הפילודנדרון הנרקב מעודף השקיה בארגז החול של החתולה (בואי הנה יפה שמנה שלי) בקילוחי המים הזורמים מהדוש הישן בדירה השכורה בפערים המזדקרים בין הלב שלי ללב שלך באדמה       

  מתוך אדי ההבל אני מריח אותך נקבה ברא אותך אלוהים ואת שלי ויפה ונעימה למגע ולתיאורי משוררים והריח שלך כובש אותי בכל פעם שאת מרימה אותי ומעבירה לצד השני תמיד לצד השני הריק של המיטה   איך גברים לא פוקדים לילותיך יפה שלי איך רק אני נושם אותך ונושק לחות שפתייך תני אהיה כרית לדמעותייך