המלאך גבריאל
  • נאור גבריאל

    יצאתי מרחם אימי על אפי ועל חמתי, כדי להבין שאני בכלל לא רוצה להיות פה.  כל מה שאני יודע לעשות זה לכתוב. תמיד, מאז ומעולם, לנצח.  וחוץ מזה: בן 32, גבר חייה של אימי, גבר חייהן לשעבר של כמה נשים נוספות שלא אהבו את העובדה שאימי היא עדיין גברת לבבי.  קורא, כותב, עורך, משאיל מילים, שואל מילים, גונב מילים, בורא מילים. חי בשכירות מופרזת בעיר ללא גבולות, ערבויות והפסקה.  מגדל כלב, חתול וחתולה ועץ תות בגינה.

ד"ר אבו אל-עייש היקר שלום

    ד"ר אבו אל-עייש היקר שלום,   אתה בעיני הסמל של המלחמה הזאת. אחינו אתה, יושב עימנו, עובד עימנו, מיילד את נשותינו, וככה אנחנו גומלים לך, בטבח בנותיך.   בשם עצמי אני מבקש ממך סליחה, אם סליחה אפשרית בכלל במצבך. שלך בהזדהות ובכאב, נאור  גבריאל.    

קרא עוד »

רשימות ממסע חלום

  לרגל יציאתי למסע חלום אני לוקח איתי תרמיל ובו קדרת זהב, פרח חד שנתי שגבעוליו אוויריים, מטה מסוקס ומעיל מהוה שהיה שייך לאבי. אני לובש בגדים חמים, כי במסעות חלום לא ידוע מה יהיה מזג האוויר, אולי ישתבש בבואי, ומה שהיה חמים ולח כנערה מתבגרת יהפוך לסופת שלגים המחרידה איילים ממרבצם הרגוע.     לרגליי אני נועל את מגפי הגומי ...

קרא עוד »

הדייט המושלם (לשבוע החשק)

  זאת אני המטומטמת או שהגברים בארץ הזאת השתגעו לגמרי? אתמול כשאני יוצאת מהמכון כושר בא מולי אופנוען עם קסדת אופנובנק, כזה גדול, מסתיר את כל הפרצוף כמו פושע, וכמעט עולה עליי! מה שאני לא עושה, גברים תמיד מנסים לדרוס אותי. המזל שלי כנראה.     מה קרה, מה בוער, אני צווחת, לא שמת לב שהבנקים כבר נסגרו? אומרים שמונה בערב, ...

קרא עוד »

יום ירושלים

  האיש עם הכיפל"ה שאני בוחן מתוך תור הכרטיסים, עושה עכשיו פניית פרסה וחוזר אל האישה עם הזאטוטים, עטופים יפה כמו כריכים, אני חושב לעצמי, הבטן נדבקת לאריג הלילכי אצל הבנות והתכלכל אצל הבנים. זהו אותו אריג פלנל ישן ודשן שהיה גם במיטתי בעודני עולל, ועכשיו הזאטוט הכי קטן פורץ בצווחה וניתק מהורתו, והוא מדשדש אלי בחליפת פלנל התכולה שלו, ...

קרא עוד »

אל אלוהי הבלוגים

  אל אלוהי הבלוגים האם משום שאמרתי את ליבי חרום הוחרמתי? כפי שניתחה בחוכמתה העתיקה סיגל המתוקה: שעוד יגיבו לי פחות ופחות שזה מובן – אינך מגיב ועוד מודה בכך בריש גלי לא נגיב אליך אבל עכשיו נכנסים פחות ופחות 29 כניסות לפוסט האחרון וזה רק משום שהייתי גלוי לב? שסיפרתי על ביישנותי? שנתתי לעצמי להיחשף? שנשאתי על נס את גאוות ...

קרא עוד »

מה לעשות עם היצור המשונה הזה שנקרא גבר

  קרה המקרה והייתי צריכה ללכת דחוף לרופא משפחה. את כל ההזמנות לרופאים אני דוחה עד שממש חייבת: שיניים, אוזניים, מרפקים, דברים קטנים כאלה. אבל כשהשפעת נוחתת והנחיריים יוצאים מכלל שימוש, אין מנוס. התערבבתי לי בפינת ההמתנה עם כמה זקנים מנוזלים שלא התחסנו בזמן, עד שראיתי זוג באמת יוצא דופן, אחלה זוג, קשיש וקשישה שבאו יד ביד, התיישבו על הספסל ...

קרא עוד »

אחרי הכול מה זה אישה? דקורציה!

  כשאת אישה, את יודעת את זה. אף אחד לא ייתן לך לשכוח את העובדה הפצפונת, ואני לא מתכוונת רק על הכביש, שצועקים לך "אישה למטבח", אלא בכל מקום. את אישה, וכדאי שתדעי את זה. תכניסי לך טוב טוב לראש שאת לא בנאדם, את אישה, מובלעת כבושה. יענו גבר הוא בנאדם, אישה היא אישה. כמו למשל כשאומרים: "הצבא הציל נשים, ...

קרא עוד »

חיי המדף של הגבר

  גבר הוא… איך להגיד את זה בצורה הומנית ובלי להעליב יותר מדי: בנאדם שרוקד על שתי חתונות. נו טוב, חתונה וגבר זה לא החיבור הכי מתקבל על הדעת, יעני, דבר והיפוכו. לו נספרו הגברים שברחו מהחתונה שלהם, מי יודע איזה מספר היינו מקבלים. יש לי סיפור משופרא ד"שופרא על גבר אחד שהבריז מהחתונה שלו, ותיזז את האישה לעתיד שלו ...

קרא עוד »

למה איני מגיב בבלוגים של אחרים

    אני עושה הפסקה קטנה מהמונולוגים של חביבה, גיבורת העל שלי, כדי לספר למה אני לא מגיב בבלוגים של אחרים. הרבה זמן לא הייתי כאן, אבל עכשיו חזרתי, מקווה להיות יותר, לקרוא כמה שיותר. אני אוהב את הבלוגיה הזאת כי יש בה חיים אחרים. היא מייצרת רוך וקושי, סערה של אנשים הספונים במחשבותיהם וכמהים לנגיעה. ואני רוצה להגיד: היי, ...

קרא עוד »

לא מסוגל להסתכל על נשים מכוערות

  איך שאני יוצאת מהסופרפארם, שם אני עושה קנייה שבועית גדולה כי זה באמת כמו קפיצה קטנה לחו"ל, די מסכינה אומנם, אבל מה יש לי, חביבה, להתלונן, הרי ממש בחו"ל עוד לא הייתי, חוץ מנופשון לעובדים בכרתים שזה לא נחשב – אז היצור הזה, ההומוספיינס בצורת זכר הזה, קופץ לי עם הארבע על ארבע שלו מול הפרצוף, עוד דקה הייתי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לנאור גבריאל