המלאך גבריאל המקצוע: כותב

      איש אחד זקן שאני מכיר יושב בפתח חנותו. אני רואה אותו כל יום כשאני עובר ליד החנות בדרך לביתי.   ביתי נמצא בעורק תנועה ראשי.   ליבו נמצא בעורק חיים אחר, נסתר.   כך הוא אמר לי פעם, והתחיל לספר.   על הלב שנגזל. על החיים שנמצצו. על הדבק שחיבר בינו לבין אשתו, שנותק בצווחת כאב ביום ...

      בעוד שעה תבואי אלי. זה שאת צריכה לבוא אלי, כבר מרגש אותי. מרגש אותי שרגלייך ידרכו על המרצפות, ששערך יגלוש על גב הספה, ששפתייך ישקו לכוסות, שידך תיגע בנייר הטואלט ותקרע פיסות קטנות ותקרב אותן לתחת, ותנגב שם ביסודיות, ואחר כך אותה יד ענוגה תיגע בברז, תפתח אותו, תסתבן, תיגע במים הקרים ותקבל צמרמורת נעימה.   מרגש ...

  רכז חמה   אוהב להיות רוחץ כלייך   כריתך   פרוות החתולים שלרגלייך   אוהב להתרחץ במימייך   לנחות בטבורך   להריח בתי שחייך   שאפי אהובה את רכז החמה שבלבבך עושה עכשיו שמות  

  לאלף, אומר לך את זה בצורה הכי בנאלית:   אני אוהב אותך.