חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי
המקום שנתן לי שמו
המקום שנתן לי את שמו
לקח ממני את הבית שיכולתי לבנות
אולי צריך היה אבי לבנות בית אחד לפחות, בין לידתו למותו
בין הים לבין ההר והמדבר, שימצא לו מקום לחייו
לו בנה לו בית היתי יודעת אותו
u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">הבית שיכולתי
לבנות וכבר היו מפות של תוכוu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">וכבר קבע אדריכל
פתחים בקירות בקווים ישריםu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">ומרפסת אל
הנוףu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman"> u003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">הבית שיכולתי
לבנותu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">לעשות לי בפרבר
השפהu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">בין מבוכי עיר
גדולה ששביל סמוי מוביל אליוu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">וכבר נכתב מקומו
בכתובת u003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">ויש חלון אל
הצפון משם יכנס אורu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman"> u003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">כשאחז בידו האחת
קלף המזוזה בידו השניה פטישu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">ומסמר בין
שפתיוu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman"> u003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">ירדה יד משמיים
ובללה u003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">את דרכם של הקלף
מבית המזוזהu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">והפטיש הכה ביד
הריקהu003c/font>u003c/span>u003c/p>",1]
);
//–>
הבית שיכולתי לבנות וכבר היו מפות של תוכו
וכבר קבע אדריכל פתחים בקירות בקווים ישרים
ומרפסת אל הנוף
הבית שיכולתי לבנות
לעשות לי בפרבר השפה
בין מבוכי עיר גדולה ששביל סמוי מוביל אליו
וכבר נכתב מקומו בכתובת
ויש חלון אל הצפון משם יכנס אור
כשאחז בידו האחת קלף המזוזה בידו השניה פטיש
ומסמר בין שפתיו
ירדה יד משמיים ובללה
את דרכם של הקלף מבית המזוזה
והפטיש הכה ביד הריקה
u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">ראה
אותנוu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">נאחזים בתרגום
כמו פיגוםu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">להבין זה את
זהu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman"> u003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">המקום שנתן לי
את שמוu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">הולך ומתרחק
ומישהו אחר נותןu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">בו
שםu003c/font>u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">u003c/font>u003c/span> u003c/p>u003cspan langu003d"HE">u003cfont faceu003d"Times New Roman">
u003ch1 diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">u003cfont sizeu003d"3">בית
מניירu003c/font>u003c/span>u003c/h1>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE"> u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">לא החלון הוא הדברu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">אלא ארבעה צילומים שפתחת ובכל
אחדu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">שתי דלתות פתחים לעולם החי
שבחוץu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE"> u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">כשהפתחים סגוריםu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">העולם שבפנים הוא תיאטרון צללים וצלילים
נחבטיםu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE"> u003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">כשנגרר התריס ונפתח חלון
מהu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">יש מקום לנוכחות הסוד זה הדבר שרציתי להצביע
עליוu003c/span>u003c/p>
u003cp diru003d"rtl" styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt">u003cspan langu003d"HE">מסגרת ממתכת שעשה האיש כדי לומר מילה
שבירה",1]
);
//–>
ראה אותנו
נאחזים בתרגום כמו פיגום
להבין זה את זה
המקום שנתן לי את שמו
הולך ומתרחק ומישהו אחר נותן
בו שם
מתוך הספר: אין לי מקום. העומד לצאת לאור בדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד.
שיר מעניין.
תודה על התיחסותך, חוה.
השיר שלך צובט בחדרים ריקים שאולי לא היו מעולם.
נוגע במקומות החסרים שלי בעבודותי
מקווה תמיד שיהיה המקום גם אם הוא זמני. ברוכה הבאה. לכבוד ולעניין
תגובתך, נשמעת לי כמו שורה משיר
תודה חוה חשובה לי מאוד תגובתך
מקווה להתפתח בכיוון
יש קישור לבלוג שלי
לא שאת צריכה
את מוזמנת
מעורר סקרנות. למה התכוונת ב"מקום שנתן לי את שמו"? האם זה קשור לשם שלך או שלו?