אוקיינוס הקברניט

      בטיילת ניגש אל בלומה אדם מוכר שהיה לה זר לחלוטין. הוא שפשף את זרועותיה ועיסה את צווארה. שלח את שתי ידיו אל תחתית גבה ומישש. הרוח לאורך הטיילת סטר ללחייה של פניה כשצעקה: "בוא"נה, לעזוב חברה שלי." וקמה על רגליה הארוכות והרזות, מצצה מן הסיגריה ונפנפה באצבעה: "תפסיק נוגע בחברה שלי. מה זה להיות?". אך כעבור רגע ביקשה: "אולי ...

     קְחִי אותי בזרוֹעותַיךְ קִרְאי לִי בִּשְמֵךְ רַק דַּקָה חַלְפָה מאַז יַרִיתִי בִּשְחוֹר שערךְ וְאני מנשק לִשְפתייךְ בפעם הראשונה נוֹשף לְפִיךְ אוִיר מתוק אחותי ראשךְ בָּלון מְנוּקב פּוֹלֵט את רוּחי זֶה אני מעלייךְ כּורת את ראשךְ מעל צווארךְ קוֹשר את ראשי אחותִי פִּטְמוֹתַיִךְ מִתְנַפְּצוֹת בְּקִרְבִּי אִם אֵפְקַח אֶת עֵינַי אֲת תִּהיי מִתַחְתַי כִּי עַכְשו את אני את אני את ...

      הֵי גְבִרְתי, את יְכוֹלָה לְהַרְאוֹת לִי את הדֶרךְ הבַּיְתָה? תִּסְתַכְּלי גְברְתי, רוּח ילְדוּתִי מְרַחֶפֶת בְּמִסְדרוֹן בֵּיתֵךְ בין החדרים עוֹלָה חָרִיקָת מִיטָתִי הרֵיקָה. הֵי גְבִרְתִי, תִּסְתַכּלִי ברְאי, שיערךְ כְּבר הלְבִּין לְגַמְרֵי, אֲבַל אֲנִי זוֹכֶרֶת שהיָה פָּעָם שָחוֹר כְּמוֹ השֵיעָר שֶלוֹ כְּשהיָה בֵּן עֵשְרִים וּשְתיִם בליְלָה שיָרָה לְעצְמוֹ בַּשֵיעָר השָחוֹר. הֵי גְבִרְתִי, השְארְנוּ חָלָל בּחֶדר, תִּפְתחִי אֶת הדֶלת, הוּא ...

    מֻכֵּי ירֵח נִשְקוּ את השמש עד ששְבִיל החלַב הגִיר על עֶינֶיהֵם מבְּלהות היְדיעָה שָם הלְכוּ אנְשי בְּראשִית חפִים מבְּגדים וְאשְמָה עכְשו בֵּין גאוּת לְשפֵל נרְגעת בּהֵם אהבה וְנחש מְפעפֶע שְאַר אור אֶל פְּנִים הראש  

                    תָּמִיד אֵחְשוב שאשוב בשִמְלָה לְבַנָה בְּלִי כֶּתם  אטפס וְאגע בכְתפוֹ  תמיד אחְשוב שאשוב מרוּחוֹ  אלְבַש שִמְלה לְבנה אטפס בּגוּפִי תמיד אחשוב  שישיב אותי הרי הוא שייך לְרוחי יקרב ויגע בכְתֵפִי וידַע שזוהי כְּתֵפוׁ זה אינו מִקְרה שלבש את גוּפוֹ הפוֹגֵע וְנִקְבָע בִּבְשָרִי  

    לא היה לי סיכוי כשהעורבת עטה עליי בחנות הבגדים ואפדה את גופי בנוצות שחורות. לא היה לי צ"אנס. היא לחצה אותי לקרן זוית, פסקה שאני אישה מצודדת וחייבת לסמפת את עצמי, אחר כך צנפה את שדיי בשמלה שחורה ותבעה שאשמור על המחשוף.קולה נשמע ידוע ומזוהה. שאלתי אותה אם אי פעם נחתה בראשון לציון ואם יש לה בנים. "בואי ...

      אישה שוכבת בחדר האורחים על מזרן מחופה בסדין ארגמן. בחדר השני משתרעים שניים, איש ואישה, גופו הארוך מכנס וקופל אל ביטנו את גבה. היא בגופו נאבדת. היא שמחה וצוחקת והוא מנשף ומפטפט באוזנה. המקרר מצפצף וחורק, בונה מחיצה ביו האישה המתמתחת בסלון, לביניהם. קולם דוהה מאחורי מחיצת ציוצי המקרר, עד ששקט בוער לוכד בעומקו נשימות מוכרות, מלמלמות ...

       אני מאזינה לנשימתך המצפצפת  ריאותייך חבולות בחלומות.  על המדרגות בכניסה לחדרך אני יושבת,  מתחת למיטתךְ צפצופי ריאותייך נופלים על ראשי.  מה אעשה בלעדייך? אני שותה מחלבך,  הוא קר ומתוק.  אני מעשנת את הסיגריות שלך,  הן זולות ומסריחות.  כבר ציירתי אותך בכל התנוחות  בהן את נרדמת, ראשך תמיד  על איזה כר לבן או סרוג בחוטי זהב.  ציירתי אותך חולמת את עצמך חולמת. את האישה היחידה ...

      חֵטְאִי נִשְכַּח. מָסֶכֶת שִלוּמַיו הִשִׁיקָה לקֵץ.  אַז למה זֶה אֶרוֹס מִתְנָכּל הלַיְלָה לאדָם היָשֵן? אֲנִי מִתְלָקָחָת משְנָתִי אֶל מָאפֵלְיָת צִפּוֹרִים חוֹרֶקֶת בְּראשִי מָפָּלָה קַפְּדָנִית, כִּי פַּנְתָה השֶמֶש וְשִיְרָה על מָבָּטִי נְשִיקָה קָשָה – בֶּהֶרָת פְּלִיאָה טוֹרְדָנִית.    

            אתה שוכן באבק האפור שבמרתף כאשר דלתי נטרקת מאחוריי בחבטה אני יכולה לנשום אותך אל חושיי ריח טחב כבד בין חריקות הרצפה אני נוגעת בך, כף רגלי יחפה, דורכת שארית גופתך השרופה. עיניך, בחלל הריק, ידיך, בבהירות יתרה, נמתחות משרוולי שמלה לבנה. מן המדרגות אתה מטפס ועולה אל הגן המוטל באופל מופלא.     ...