אוקיינוס הקברניט
תָּמִיד אֵחְשוב שאשוב
בשִמְלָה לְבַנָה
בְּלִי כֶּתם
אטפס וְאגע בכְתפוֹ
תמיד אחְשוב שאשוב
מרוּחוֹ
אלְבַש שִמְלה לְבנה
אטפס בּגוּפִי
תמיד אחשוב
שישיב אותי
הרי הוא שייך לְרוחי
יקרב ויגע בכְתֵפִי
וידַע שזוהי כְּתֵפוׁ
זה אינו מִקְרה
שלבש את גוּפוֹ הפוֹגֵע
וְנִקְבָע בִּבְשָרִי
חגית, הלסת שלי עדיין למטה. נדהמתי משלושת השורות האחרונות
למה?
התמונה שמישהו לובש את גופו הפוגע מצמררת
אני עם יקיר. איפה השימלה הלבנה ואיפה הבשר הנפגע. נוקב מאוד.
חזק ביותר